לפני כמה שבועות, הייתי צריך לנסוע לביקור משפחתי בעיר רחוקה. ככה, בדיוק ביום שישי בבוקר, החלטתי שאני לא רוצה לנהוג לבד. אז נזכרתי שיש שירותים של תחבורה ציבורית פרטית באזור שלי ושידעתי שזה יכול להיות פתרון מצוין.
בחרתי באפליקציה שהציעה לי נסיעה לחברה שתשיג לי נהג שהיה בדרך לכיוון שלי. הכנסתי את היעד והתחלף בתודעה בין חששות לשמחה. איך זה ייראה? האם הנהג יהיה נחמד? והאם אני אצליח לתפוס מקום בזמן?
כשהנהג הגיע, הוא היה דמות מעוררת אמפתיה - גבר בשנות הארבעים לחייו עם חיוך רחב ועיניים טובות. תוך כדי הנסיעה, הפך השיחה בינינו להנחיית חצי שעות בלתי צפויות ומלאות חיים. גיליתי שהוא גר במושב קטן ליד העיר שלי ושהוא עושה את המסלול הזה בכל יום שישי כדי לראות את המשפחה שלו.
הרגשת החיבור הזו פשוט עשתה את כל ההבדל בנסיעה שלי. במקום להיות ספקן או מפוחד מהנסיעה עם אדם זר, התחלנו לדבר על החיים שלנו-על חלומות ועל פחדים וכן גם על שאיפות לעתיד. פתאום הדעות הקדומות שהיו לי לגבי תחבורה ציבורית פרטית התפוגגו כמו ערפל של בוקר בהיר.
אז אם יש לכם ספקות לגבי השירות הזה-תחשבו שוב! זה זוהר לגמרי שכן מדובר בחוויה אנושית אמיצה שמרכזת בתוכה המון סיפוריים וסיכוי למפגש מרגש עם אנשים שונים לחלוטין מכם.
טיפ קטנטן לשלדרכים: אל תהססו לדבר! הרגעים הקטנים האלה עשויים לפעמים ליצור חברויות חדשות או לפחות לספק נקודת מבט חדשה על החיים שלכם ושל אחרים סביבכם.
בסיומם של הדברים הללו עמדו לצידי שתי דברים חשובים-המקום שבו אני רוצה להיות בגיל הזה וזהות האנשים שסביבי בדרך משונה זו שנקראת "חיים".