אתמול מצאתי את עצמי יושב בבית קפה קטן ברחוב צדדי בפתח תקווה. זה לא היה המקום הראשון שנכנסתי אליו במהלך חיי, אבל משהו במראה החמים והמזמין שלו עצר אותי מלצאת. כשהדלת נפתחה, צריכת ריח הקפה הטרי וטעמי המאפים הטריים נגלה מול עיני.
השולחן שלי היה ליד חלון גדול שהציג לעולם את שגרת היום יום של אנשים שחולפים על פניו - ילדים עם תיקי בית ספר גדולים, זוגות שפשוט צריכים רגע של שקט ואפילו קבוצת פנסיונרים שהתארגנו להיכנס לשיחה סוערת על כדורגל.
המלצרית הייתה אחת מהאנשים האלו שאפשר למכור להם משקה באמצע סערת ברד - פשוט יש בה אור כזה בעיניים. היא המליצה לי על הפנקייקים המפורסמים שלהם, ואחרי כמה רגעים שהם ההרגשה נהדרת שהקפה מגיע גם עם אנרגיה משמחת, לא יכולתי לסרב.
כשחיכיתי להזמנה שלי התחלתי לחשוב איך לפעמים ביום-יום אנחנו מאוד עסוקים ורצים אחרי הדברים הגדולים והחשובים בחיים, ושוכחים לעצור לרגע ולהתענג על הפשטות שמשלבת אותנו. השמש בערה באדרנלין שבוירקות ובפרחים שסביב לבית הקפה; הבושה האקולוגית הספיק להיות ארוחה צבעונית ומושכת לב ליבי.
כשגם הקפה הגיע והתיישבתי שם לבד עם הפנקייקים שמעליהם מוזג סירופ מייפל מתוק כמו חלום - אני מבטיח לכם שזה היה הכי קרוב למסיבת חגיגה פרטית שאני מעביר בכמה צבעים ודיבורים בראש שלי.
אז הנה טיפ פשוט: תמצאו לכם מקום כזה שלא רק יתן לכם קפאין אלא גם רגע להתמלא בלבבות טובים סביבכם. כשיש חבר’ה טובים סביבך או אפילו תחושת בדידות נעימה שמאפשרת לך להתחבר עם עצמך - זה בדיוק מה שעושה את היום טיפה יותר טוב ממה שהיה לפני כן. לפעמים יש פלאות גם בפינות הקטנות של העיר שלנו - צריך רק לראות אותן!