אתמול בערב, מצאתי את עצמי יושב בבר הקטן והחמים של בשולי העיר. מקום שידוע יותר בזכות האווירה המיוחדת שלו מאשר בתפריט האלכוהולי, ובכן, גם בו יש קסם. נכנסתי פנימה ושמעתי את צלילי כלי המוזיקה שמתערבבים עם שיחות חברים וצחוק מהדהד. זה הסוג של מקום שבו אתה מרגיש כאילו הזמן עוצר מלכת.
בהתחלה לקח לי כמה דקות להתיישב ולספוג את כל מה שמתרחש סביבי. הברמן, בחור חייכן וקשוב, הגיש לי כוס יין אדום מלא באופי ועושר - בדיוק כמו המסיבה שהייתה בחוץ: תוססת ומלאה בניגודים. בעוד אני סוחף מגעית מזון קטן וחורף מחוצה לו מתחיל להיכנס לאווירה.
מה שהפתיע אותי היה כשהתיישבתי ליד שולחן עם שני צעירים שנראו כמוני - מחפשים קצת מנוחה מהשגרה היומית ומהרצון לרוץ קדימה. התחלנו לשוחח על הכל - מוזיקה, מסלולים שעשינו בארץ שבה גרנו בכל כך הרבה תקופות שונות וכן גם חוויות בדיונים פילוסופיים על אהבה והחיים עצמם.
ואז אחד מהם הוציא נושא ששינה ברגע את הדינמיקה בין כולנו: "אם הייתם חייבים לבחור רגע אחד שתמיד תרצו להזכיר לעצמכם מכל החיים שלכם, מה זה היה?"
זה היה הרגע שאלו אותנו לפקוח עיניים ולהמשיג דברים שנמצאים שם אבל לעיתים אנחנו שוכחים מהם כשאנחנו נתפסים למירוץ אחר הצלחה או אושר מוגדר מראש. הצעיר גילה לכולם שהוא זוכר קבוצת חברים מתקופת השירות הצבאי שלו שעשו ערב קמפינג שבו כולם פשוט היו יחד, בלי טלפונים ורעש של העולם החיצוני. אי שם בלילה הם צפנים לכוכבים והשמש זורחת פתאום הביאה להם רגע נדיר בינתיים שהם ינציחו בפיהם לתמיד.
אני חשבתי על הערבים שסיפרו סיפורים עם כוסות ביד - והתחלתי להבין איך עצירות קטנות כאלה דווקא מספקות לנו כוח להמשיך הלאה בעומסים שלנו.
אז אם אתם במצב רוח כזה או אם מתחשק לכם לגלות חיבור חדש שישאיר עליכם רובד נוסף בסיפור שלכם - אל תהססו מתוך הרצון להתחבר לאחרים בקפה או בבאר; הכימיה האנושית היא המדע הכי קסום שיש בעולם הזה ואפשר למצוא אותה בכל פינה בעיר!
ואל תשכחו להסכים עם עצמכם להיות נוכחים במקומות האלה כי יחד יוצרים רגעים יפהפים שלא יביאו לכם רק תחושות אלא גם תובנות חדשות לחיים בדרך להמשך הדרך!