לפני כמה חודשים, בשבת אביבית נאה, החלטתי שאני חייב לחזור לשורשים שלי. מדובר ברכב קלאסי שהייתה לו מין קסם מיוחד מאז שהייתי ילד. זכרונות של אבי מאכילת הדרך המתקדמת שלנו תמיד עלו בי, מהקול המוכר של מנוע הוינטג' ששר עם הרוח. לפעמים אני מתעורר בלילה וחושב איך החיים היו שונים אם הייתי יכול להחזיר את הזמן לנקודה ההיא.
אז חמוש בכלים בסיסיים ואומץ רב, יצאתי למוסך שלנו ביישוב; מוסך קטן שנשמר כמו חנות חלומות מטפחת געגועים אצל כל חובב רכב. ברגע הראשון נכנסתי ואני חייב לציין שהצבעים והקטעים הצנועים של המקום החזירו אותי לעשרות שנים אחורה. זה היה ממש כאילו נכנסתי לתוך סרט משנות השבעים!
בהתחלה הרגשתי צריך להתמודד עם האתגרים העיקריים - החלפת שמן, ניקוי הפילטר ושיפוץ הגלגלים שאיבדו את הברק שלהם במשך השנים האחרונות. אבל ככל שהתהליך התקדם, מצאתי את עצמי בתוך מסלול שבו כל פיסת עבודה הייתה יותר מרגש מקודמתה: השתדלתי להתמקד בנוסטלגיה ובזרימה של התהליך.
בעבודה על המכונית למדתי בשביל עצמי דבר חשוב - ההתמודדות עם הדברים הקטנים בחיים היא זו שנותנת לנו משמעות עמוקה יותר לכל פרט ופרט. כמו ברוטציה של גלגל או אולי בהתבוננות בכישורים שכבר צברנו במהלך השנים אך לא חגגנו כמו שצריך.
רגע השיא היה כאשר סיימנו לעבוד יחד עם חבר טוב שלי שגם נהנה מהמכוניות הקלאסיות האלה (ואגב, הוא טוען שתמיד אסור לגלות מי עשה מה במוסך!). כשהמנוע פעל בפעם הראשונה אחרי השיפוצים שעבר - זה היה רגע שלא אשכח לעולם! הלב שלי דפק בקצב בדיוק כמו המנוע שלה.
אם אתם מתחילים תיקונים כאלה בעצמכם או חושבים לקפוץ למגרש הזה קצת- עצה ממני: אל תהססו לקחת נשימה ולהרגיש תחושת סיפוק לכל פעולה שאתם עושים, גם אם היא קטנה מאוד. זכרו שחיבור בין עשייה לרגש הוא בדיוק מה שמוביל לפרויקטים כאלה להפוך לזיכרונות יקרי ערך שאפשר להעביר בין דורות.
אתם יודעים מה? לי יש המון תכניות בהמשך - יש לצלי עוד רכבים קלאסיים במרתף...
שתפו אותי באתגרים שלכם!