אני זוכר את היום שבו החלטתי לטוס לבולגריה. לא חשבתי שזו תהיה חוויה כל כך מיוחדת ומרגשת, אבל כשתגיעו לשם, תבינו למה בחרתי לכתוב על זה. התחלנו את המסע בסופיה, העיר הבירה שמלאה בהיסטוריה ובתרבות. היינו חמישה חברים שהתאכזבו מהשגרה והחליטו לצאת להרפתקה.
ביום הראשון שלנו שם טיילנו ברחובות הצרים של מרכז העיר, ופתאום נחשפנו לעולם אחר - עוצמות ההיסטוריה השקופות בין הקירות הישנים, הרחובות שהריחו כמו קפה איכותי ובעיקר האנשים החמים שחייכו אלינו מכל עבר. אני זוכר במיוחד את האישה הזקנה שהראתה לנו איך מכינים באןיצה (מאפה מקומי) במאפייה קטנה שהיא מנהלת כבר עשרות שנים. היא הסכימה אפילו לתת לי לנסות להכין אחת בעצמי! לא תשכחו את החיוך שלה כשהבאתי לה את המאפה שלי ואמרתי לה שזה טעים.
בהמשך יום מסוים עשינו סיור בהרי רילה המהממים. מדובר באזור שלא רק מראה לכם נופים מטורפים אלא גם בלבלה לי עצמת הטבע שבחוץ עם השקט הפנימי שאני מרגיש בתוך עצמי כשאני צועד שם בין פסגות הרים ירוקים ושמיים כחולים. התברר לי פתאום כמה חשוב למצוא פנאי זמן בטבע כדי להתנתק קצת מהרעש של החיים בעיר הגדולה.
ואם מדברים על תובנות אישיות - במהלך הטיול הזה הייתי חייב להתמודד עם פחד הגבהים שלי כשצעדנו לקראת מפל "בקוטיניה". זה היה מאבק אישי, אבל ברגע שעמדתי מול המפל העצום הזה והתחלתי להרגיש את רסיסי המים שאני עצמו פוגש על פני, זה כולך היה שווה את הפחד.
טיפ קטן ממני למי שמתכנן טיסה לבולגריה: אל תהססו לשוחח עם המקומיים! הם אנשים מעניינים ומתבלת השיחה שלהם בשפע של סיפורים מהעבר והתשוקה לגור במקום כל כך יפה ומיוחד.
אז אם אתם מחפשים יעד לתיירות וסיורים שכיף לפשוט ללכת בו ולגלות אותו מחדש - בולגריה תחכה לכם עם זרועות פתוחות והמון רגעים בלתי נשכחים!