הקיץ הזה התחיל לי בצורה קצת אחרת. במקום לבלות שעות על חוף הים או לצאת לטיולים רחוקים, החלטתי לקחת על עצמי פרויקט שיהיה גם מהנה וגם מועיל - גינה עירונית בחלון המטבח שלי.
בהתחלה זה היה בעיקר מתוך רצון למלא את השגרה בעניין חדש, אבל כשהתחלתי לשתול ירקות וצמחים שונים, שכחתי מהר מאוד מזה שהייתי "רק" צריכה לתפוס זמן פנוי מהשגרה העמוסה שלי. כל בוקר אני מתעוררת וניגשת לחלון כדי לראות איך הגבעולים עולים והעלים מתחילים להופיע.
בשבועות הראשונים זה לא היה קל. הצמחים היו קטנים והשמש נראתה לפעמים כאילו היא מתכוונת לשרוף אותם כליל. אבל אז גיליתי שחשוב להקשיב אליהם - לרוח המלטפת שלהם ולכמה מים הם באמת צריכים. הרגשתי כמו אימא שמנסה להבין את תינוק שלה.
והיו גם רגעים מצחיקים: אחד הצמחים שלי ממש נראה כאילו הוא עצוב כי החבר שלו (האורגנו) לא הצליח לשרוד שינוי במזג האוויר שהפך לגשום מדי. לקח לי כמה ימים להבין שאני פשוט צריכה להזיז אותם בשביל שתהיה להם יותר שמש ורוח טרייה.
מתוך התהליך הזה למדתי הרבה יותר מסתם איך לשתול ולקצור: הבנתי שגם לנו כבני אדם יש צורך באור ורוח טובה סביבנו, ושכדי להתפתח אנחנו חייבים לדעת מתי לשנות מקום ואפילו מתי לבקש עזרה מאחרים.
אז אם אתם כאן חושבים להתחיל בגינה עירונית לבדכם - פשוט תעשו את זה! אין דבר מרגיע יותר מלראות כיצד משהו קטן שאתם מטפלים בו הופך לסלט טעים או לתוסף בריא בארוחה שלכם. ואל תשכחו - כשאתם מסתכלים על הצמחים שלכם, אתם רואים חלק מעצמכם צומח ומשגשג.
סיפור של חיים בעיר עם חיבור לטבע - בדיוק מה שהיה חסר לי רוב הזמן עד עכשיו!
