אתם זוכרים את הרגעים שבהם אתם פותחים ספר לימוד ומרגישים כאילו נכנסתם למקום חדש? אני בוודאות זוכרת את הרגע הזה. זה היה בשיעור מתמטיקה בכיתה י', כשקיבלתי לידיי ספר חדש, מבריק וריחני. לא ידעתי אז, שכמה עמודים בצבעים יותר מבהירים מהתמונות שחוויתי עד כה ישנו לי את כל מה שחשבתי על מתמטיקה.
תחילת השנה הייתה קשה. לשאול שאלות מאוד חששתי, והביטחון שלי בצד המדעי של החיים גבל בדיוק באותו רגע ששמעתי “חישוב בסיסי”. אבל כשפתחתי את הספר ההוא, משהו בתוכו דיבר אליי אחרת. בסעיפים הראשונים נחשפתי לסיפורים קטנים שאפיינו כל אחד מתקני הלימוד - אפשר לומר שזה הפך אותי ליותר פתוחה ולאט לאט גם הייתי מוכנה יותר לקבל רעיונות חדשים.
בשבועות שלאחר מכן התחלתי להבין שרוב הדעות המוקדמות שלי היו אכן מוגבלות. ארבעה חודשים לאחר מכן, בשיחת חניכה עם המורה, הסברתי לו שאני מרגישה שהספר אינו רק דרך להתמודד עם המתמטיקה אלא שהוא מחיה אותי בעולם רחב הרבה יותר של מסלולים ואפשרויות בני האדם ואיך הם פועלים - הכימיה ביניהם והדו-שיח שהם מנהלים עם המספרים והגרפים.
אני רוצה לשתף בטיפ שישמש גם לכם: אל תחשבו ששיטת הלימוד היא קבועה ונכונה באופן מוחלט לכל אחד. חמישה תלמידים יכולים להשתמש באותו הספר ולעבור עליו בצורה שונה לחלוטין; חשוב למצוא את הדרך שלכם ללמוד ולהתמודד עם הנושאים השונים בקצב שלכם ובצורה שנוגעת לבכם באמת.
אז אם אתם מוצאים עצמכם נאבקים בחומר לימודי או סביבה מסוימת - תזכרו כי לעיתים ספר קטן יכול לפתח עולם שלם במוחכם ולהוביל אותכם להתחלה חדשה ומשמחת!