לא זוכרת בדיוק איפה זה התחיל, אבל כשעברתי לדירה החדשה שלי לפני שנתיים, החלטתי שלפעמים צריך גם קצת יותר מהשגרה היומיומית. אחרי שעות העבודה הארוכות והביחדויות עם הספה והטלוויזיה, ניגשתי להצטרף לחדר כושר קרוב לבית. ידעתי שהמקום הזה יכול לשנות לי את חיי.
ביום הראשון שלי שם, נכנסתי עם חששות וקצת חרדה חברתית. כל כך הרבה אנשים סביבי נעו כמו מכונות משומנות - מישהו רץ על המסילה כמו רוח רפאים ואחר מתכופף עם משקולות כאילו הוא עוסק באומנות פיסולית. אני? הסתכלתי על כל הקונצרט הזה וחשבתי שאני בטח טועה במקום…
אבל אז קלטתי משהו מגניב: כולם שם היו עסוקים בעצמם ולא מסתכלים על אחרים. החוסר שיפוטיות הזו היא משהו שמעט מדי אנו מוצאים בעולם החוץ, מלא בתחושות תחרותיות ופחדים מביקורת. התחושה הזו שכולם נמצאים שם בשביל עצמם פתחה לי דלת לעולם חדש.
בשבועות לאחר מכן גיליתי שגם בחדר כושר יש חברויות שנוצרות במדיטציה קשה של הזעה וריכוז. הכרתי אנשים שפגשו אותי בסטודיו ללימודי יוגה וגם במעגלי ריצה ברחבי העיר, ולמרות שאנחנו שונים מאוד בגילים ובתחומי עניין - מצאנו שיש לנו מכנה משותף אחד: הרצון להשתפר ולהתפתח.
אז אם אתם מתחילים או חושבים להצטרף לחדר כושר כדי לקחת חלק במסע שלכם אל הגוף הבריא והמחודש - אל תהססו להיכנס בדלת הזו! תבינו שזה לא חייב להיות מועדון מפואר אלא מקום שבו תוכלו להתגבר על גבולותיכם האישיים ולראות איך ההשקעה משתלמת בכל תחומי החיים.
וזכרו - לכולם יש יום ראשון בחיים שלהם בחדר הכושר; העיקר זה להרים את עצמכם מהמקום בו אתם נמצאים ולהתחיל לנוע קדימה!