לפני חודשיים, החלטתי לרשום את הבן שלי, יואב, לחוג ציור. הוא תמיד אהב לצייר בבית ואיך שאחז בעיפרון היה כמו קסם - העולם פתאום נצבע והנה הכישרון פורץ החוצה. חשבתי שזו הזדמנות מעולה לתת לו מקום יצירתי.
ביום הראשון בחוג, כשהגעתי יחד איתו, ראיתי איך הוא מתעורר לתוך עולמם של ילדים אחרים שאוהבים גם הם ליצור. הייתה שם אווירה של חברות ושותפות עם הרבה צחוק ושמחה באוויר. ליואב לקח כמה דקות להסתגל, אבל מהר מאוד הוא מצא עצמו immersed בתוך גלי הצבעים שהקיפו אותו.
באמצע השיעור אני רואה אותו יושב על כיסא קטן עם חיוך שלא יורד מהפנים שלו ומצייר קווים מופלאים שמספרים סיפורים שהוא רק מתחיל לדמיין. היו רגעים שבהם המדריכה נתנה להם משימות קטנות כמו לצייר את היער סביבנו או לשלב צבעים לא צפויים ולראות מה יוצא מזה. זה היה מדהים לראות איך כל ילד פרש את אותן הנחיות בצורה כל כך אישית - אחד עשה עצי דקל גבוהים והשניה הפכה לפרחים מרלגרים!
אני זוכרת שכשסיימנו את השיעור וחזרנו הביתה, יואב פשוט לא הפסיק לדבר על היום שעבר עליו ועל התגליות חדשות שגילה בציוריו. והוא לא רק למד טכניקות חדשות; הוא למד לבטוח בעצמו ובמה שהוא עושה.
בהמשך הדרך גיליתי שיש דברים מעבר ליצירתיות: חוגים יכולים להיות המקום שבו הילדים מפתחים מיומנויות חברתיות ורגשיות חשובות - הם לומדים לעבוד בשיתוף פעולה, לכבד דעות שונות ולתמוך אחד בשני. במסגרת הזו נוצרות חברויות שנובעות מתוך תחביב משותף וזה דבר ששווה יותר מכל כדור רגל או משחק מחשב.
אז אם יש לכם ילד שזה הזמן שלו לפרוח בתחומי עניין חדשים ולא מוכרים, אל תהססו! תנסו להכיר לו עולם חדש דרך חוגים - בין אם זה אמנות, ספורט או אפילו מדעים. תתנו להם למצוא את הקול שלהם ולהשתמש בו בעולם האינסופי שממתין להם בחוץ.
ומה שאני רוצה להשאיר לכם בסוף זה טיפ קטן: אל תחששו להיות בצעד הראשון ולהנוע בכיוון הזה גם אם אתם לא בטוחים מה יקרה. לפעמים ההחלטה הכי קטנה יכולה להביא למקומות הכי גדולים ומשמעותיים עבורה ועבורכם!