שבוע שעבר הייתי במופע חיות בר מאוד מיוחד, משהו שמזמן לא חוויתי. חברים שלי המליצו לי ללכת, והאמת? קצת חששתי-לא בטוח אם זה היה הקונצנזוס שלי, אבל בסוף החלטתי לזרום עם זה.
זה התחיל באווירה מרגשת. האורות כבו וכולם התיישבו בשקט, מחכים למשהו יוצא דופן. כשפתאום עלתה המנחה לבמה, כל הקהל עמד בתדהמה מהכישרון שלה להעניק סיפור גם דרך העיניים וגם דרך הלב. היא דיברה על אהבה לטבע ועל ההקשרים בין בני אדם ובעלי חיים בצורה שאני מעולם לא חשבתי שאפשר לחבר ביניהם.
ואז הגיע הרגע שבו הופיעה בבמה חיית טרף מרהיבה-בת הזוג של הדוב! זה היה אחד מהשיאים של הערב. תחושת הפחד וההתלהבות שהתערבבו בניצוץ בעיניים שלי העלתה בי שאלות על מקומנו בעולם הזה וכיצד אנחנו מתייחסים לכל כך הרבה יצורים חיים סביבנו.
באותו רגע הבנתי שהמופעים האלו הם ממש יותר מסתם בידור; הם מאפשרים לנו להביט פנימה ולהרגיש את הדברים שחיים בנו ושנכנסים לרקע היומיומי שלנו לפעמים כמו שכחתם קלה בלוח השעות. יש משהו יפהפה בקולקטיב הזה של אנשים שחווים רגש דומה יחד - צחוקים, התרגשות ודמעות זולגות בלי שנשים לב.
אז הטיפ שלי? אל תתעלמו מהמופעים האלה-even if it’s not your usual cup of tea (סליחה על המשפט הזר הזה). פתחו לעצמכם את הלב ואולי תגלו צדדים חדשים שלך ושל העולם שסביבך. ילדים משחברים אותנו מחדש לדברים שאנחנו מאבדים בדרך, ואם מעבר להשפעה החיובית שהם עושים על עצמם הם יכולים לשמח אותנו גם כן - אז זאת פשוט win-win situation!
אל תשכחו לקחת איתכם מישהו נוסף שיאהב את ההתרגשות הזו לצידכם - אין כמו לחלוק רגעים כאלה עם מישהו קרוב וליצור זיכרונות שילכו איתכם עוד הרבה זמן אחרי שהמופע הסתיים.