כשהילדים שלי הפתיעו אותי יום אחד והזמינו שף פרטי לארוחת ערב, הייתי קצת סקפטי. אני הרי אוהב לבשל בעצמי, וחשבתי על כך שמישהו אחר ייכנס למטבח שלי ויקח את ההובלה. אבל אחרי ששמעתי מהם כמה חשבו על זה לעומק - שהשף יעניק להם חוויה מכשפת לא פחות מאשר תוצאה טעימה - הסכמתי.
בערב המיוחל הגיע השף עם חיוך רחב וסלים מלאים במצרכים טריים. משהו בגישתו ובאנרגיה שלו שידר לי שאני יכול להניח את הנטל ולפנות לו מקום במטבח שלי. הוא התחיל לדבר בשפה של אהבה למזון: “זו עונת האספרגוס”, אמר תוך כדי שהוא קוטע פרחים ירוקים ושופך אותם לתוך סיר רותח. היה מדויק, מתוכנן וקולינרי ומצד שני גם כיף גדול לראות איך שפים פרטיים יודעים להביא איתם איזו קסם אישי שאין בכל מסעדה.
מה שאותי ריתק במיוחד זו הדרך שבה הוא הציג כל מנה כאילו מדובר באוצרות אמיתיים. "כל ביס צריך לספר סיפור", הוא אמר בזמן שיצר מנות שמעוררות זיכרונות ממסעות בחו"ל. פתאום נזכרתי בטיולים הקטנים שלנו כמשפחה, וכיצד אוכל יכול להיות גשר לצלול לתוך העבר וליצור רגעים חדשים של אושר.
בסופו של הערב, כשכולם התיישבו סביב שולחן האוכל בכדי לטעום מהמנות שנראו כמו ציורים במסעדה יוקרתית, ניסיתי לחשוב מה אני לוקח מהחוויה הזו לא רק לגבי אוכל אלא גם על החיים בכלל. למדתי כמה חשוב לפעמים לשחרר - לתת לאחרים לבוא מלמטה ולהוביל אותנו לרגעים בלתי נשכחים.
אם אי פעם אתם מעוניינים לעשות משהו מיוחד - בין אם לכבוד יום הולדת או פשוט כדי לשדרג ערב רגיל - אני ממליץ לכם לשכור שף פרטי (לא משנה עד כמה אתם חושבים שאתם טובים במטבח). החוויה הרגשית היא לא פחות חשובה מהמוזיקה והאוכל עצמו; זה רעיון נהדר ליצור רגעים מיוחדים עם האנשים שאנחנו אוהבים ואת הרגע הטעים הזה אי אפשר לקנות בבלאגן של מטבח עצמאי ורעש ממכשירי החשמל.
אז חברים, נסיים בהמלצה קטנה: תנו לעצמכם להתנסות בדברים חדשים ולעשות דברים יחד שלא ציפיתם להם!