כשהמחשבות על להביא כלב חדש לבית התחילו לבעבע, הרגשתי את התרגשות מתערבבת בחששות. לא ידעתי מה מצפה לי. כשנכנסה לחיי רוני, האקיצה אותי לתוך עולם חדש של אילוף וחינוך שנמשך עד היום.
בהתחלה, הכל היה כאוס לא קטן. רוני היתה גורה שובבה ואנרגטית שרק רצתה לשחק ולגלות את העולם שסביבה. אני זוכרת איך היא קפצה על אנשים, נשכה נעליים והפריעה לכל דבר שזז סביבנו. זה היה קלישאה מהחיים - אני והכלבה שבורחים יחד לתוך שטף המאבקים החדשים שלנו.
ואז הגיע רגע משמעותי: יום אחד החלטתי לקחת אותה לפארק כדי שהיא תוציא קצת אנרגיה. פגשנו שם כלבים אחרים וכל בעליהם היו מבוגרים יותר ממני ונראו כמו מקצוענים באילוף שלהם. אני הייתי בשוק! הם היו מתקשרים עם הכלבים שלהם כאילו מדובר בשפה משותפת! בטח חשבו שאני כושלת טוטאלית.
אבל אז הפתעה - אחד מהם approached לי ואמר "את יודעת, אם תלמדי את השיטה הנכונה זה יהיה פשוט יותר". התחילו שיחות על טכניקות בסיסיות כמו 'שבי', 'בואי' ו'לא'. הוא הסביר לי שהצורך בתקשורת ברורה נוגע לא רק לכלבים אלא גם לבעלי חיים בכלל.
מאותו רגע הכל השתנה. למדתי להקדיש לפחות 10 דקות ביום לאילוף ובזה יכולתי לראות שינוי עצום בהתנהגות שלה. באחת הפעמים שעבדנו על ‘שבי’, הבן שלי הגיע הביתה בדיוק בזמן שהצלחנו להשיג את זה סוף סוף והיא ישבה לפניו בגאווה כאילו לחשה לו: "הנה! אני יכולה להיות הילדה הטובה".
באמצעות התמדה ושובבות מצד שני הצדדים גיליתי דברים שלא ציפיתי להם - סבלנות אין קץ ושמחה אמיתית במעשינו הקטנים יחדיו אפשרו לנו ליצור קשר שאין שני לו.
אם יש משהו שלמדתי מכל המסע הזה, זה שאילוף הוא הרבה יותר מחינוך התנהגותי - זו הדרך שבה אנחנו מפתחים מערכת יחסים שמבוססת על אמון ורגשות עמוקים. אז אם אתם נמצאים בתחילת הדרך שלכם עם חבריכם הפרוותיים החדשים או אפילו אם עברתם כבר כמה שלבים - אל תשכחו ליהנות מהדרך ומהרגעים הקטנים שבונים את הקשר ביניכם!
וטיפ לסיום: הקדישו זמן איכות לדבר ולהתמודד עם האתגרים בצורה חיובית ותמיד תחפשו דרכים חדשות לשבור שגרה וליצור חוויות משותפות מרגשות ומועילות.