לפני כמה חודשים החלטתי להשתתף בסדנת מוזיקה ואומניות ביישוב הקטן בו אני גר. תמיד אהבתי מוסיקה, אבל השארתי את המחשבה על ליצור משהו בעצמי בצד. כשהחברה שלי סיפרה על הסדנה, לא חשבתי פעמיים - יש לי דחף פנימי לשחרר את היצירתיות שבי.
המדריך שלנו היה אדם מדהים. הוא ידע איך להוציא כל אחד מאזור הנוחות שלו בזהירות ובחום. תחילת כל מפגש הייתה כרוכה בכמה דקות של נשימות עמוקות, ורק אז עברנו למוזיקה ולכוח שלה לחבר בין אנשים. היינו קבוצה מגוונת - צעירים ומבוגרים, מקצועות שונים ובעיקר כולנו עם תשוקה אחת: לגלות את עצמנו מחדש דרך הצלילים.
אני זוכרת שביום הרביעי של הסדנה התבקשנו להביא כלי נגינה ולקחת חלק במפגש חופשי שבו ננגן ונשיר יחד. הרגשה שאני לא מכירה השתלטה עליי - פחד מעורבבה בהתרגשות מטורפת. לקח לי זמן להתעלות על החששות ולהעלות קול מתוך הגרון שלי; להרגיש את הצליל מבעבע בתוכי יוצא לעולם החיצוני.
כשסוף סוף הצלחתי לפתוח את פי ולשיר, נהנתי מהתחושה שעוטפת אותי כמו שמיכה חמימה בשעת ערב קרירה. ההוואי שבינינו הפך להיות ממש קסם - התחלנו לשיר יחד משפטים שנוצרו במקום וכולם התחברו לרגע הזה בצורה כזו שלא ניתן לתאר במילים.
עבורי הייתה זו תזכורת לכך שהאמנות מחברת אותנו בכל כך הרבה דרכים שונות ושאין דבר יותר מדהים מליצור משהו אמיתי יחד עם אחרים. מאז אותה סדנה אני מרגישה שינוי בנפש שלי; למדתי שהיצירתיות לא חייבת להיות מושלמת כדי להיות אמתית ומשמעותית.
טיפ קטן ממני: אל תהססו לפתח חלק מהתשוקות שלכם! כי מי יודע? אולי יפתח בפניכם עולם חדש שרק חיכה שתעזבו הכל ותיכנסו אליו בלב פתוח ובאמונה במה שאתם יכולים ליצור.
מציעה לכם ללכת לסדנאות האלה בלי לחשוב יותר מדי - חושבים שיש לכם "טאנט" או שום הכשרה מוזיקלית? לא משנה! פשוט צאו מקומתכם ושלחו גבולות רחוקים ממכם; הרי המוזיקה היא הדרך שלנו לדבר כשמילים כבר אינן מספיקות.