לפני מספר חודשים, החלטתי להצטרף לסדנת מוסיקה ואומניות שהתקיימה בכפר קטן בצפון הארץ. אני זוכר את היום הראשון - את הדרך המפותלת שעברנו כדי להגיע, את הריחות של הנופים הירוקים ואת התרגשות שעטפה אותי כמו שמיכה חמה. צעד אחרי צעד, נדמה היה שאני פוסע לתוך עולם אחר, כזה שבו המילים הופכות למנגינות והשקט נמאס על הדמיון.
במהלך הסדנה, נפגשנו עם אנשים מכל מיני מקומות ושכבות חברתיות שונות. כל אחד הביא עימו סיפור חיים שונה שכאילו דיבר דרך הצלילים שעלינו לנגן בזהירות ובאהבה. מהשיחה הראשונה עם המשתתפים בשבת הכחולה הזו, הבנתי שאומנות אינה רק תוצר אלא גם דרך להביע רגשות - שמחה, עצב וחלומות שלא מומשו.
באחד הימים היינו צריכים לבחור כלי נגינה ולמלא כל אחד מנגינתו באישיות שלו. כשבחיתי בקלידים והתחלתי לנגן מנגינה ששמעתי בראשי, משהו קרה בתוכי. זה היה כאילו כל הדאגות שלי פשוט נשמטו לאחור; פתאום הייתי בעולם ללא גבולות שבו הרגש אינו מוגבל על ידי מילים או מבטאים.
לקראת סיום הסדנה, העמדנו מופע קטן שבו הצגנו יצירות מקוריות שלנו בנפרד ובקבוצות. זו הייתה חוויה מדהימה לראות איך כולנו מתחברים לליבם של אחרים באמצעות המוזיקה והמילים שנכתבו מעמקי הנשמה שלנו. גיליתי שאין לי צורך להיות "מוסיקאי" מקצועי כדי לגעת בלבבות של אחרים - לעיתים הדבר החשוב ביותר הוא להיות אמיתי ולשתף תהליכים אישיים בעזרת הכלים שיש לנו ביד.
אם אתם חושבים להצטרף לסדנאות כאלה… אל תהססו! הן מאפשרות לכם להכיר את עצמכם מחדש ולהחוות רגעים מרגשים שמעוררים בכם השראה ומוטיבציה לחקור עוד ועוד דרכים לבטא את הפנימיות שלכם.
אני ממליץ בחום למצוא מקום כזה שמחזיר לכם לא רק מוזיקה אלא גם חלק מהלב שלכם ושל אחרים סביבכם. אז קדימה - תקפצו למים העמוקים ואולי תגלה שם עולמות חדשים!
