לא פעם אני מוצא את עצמי במטבח בשעות הקטנות של הלילה, כשכל הבית שקט ורק אור המנורה באווירה הזו מתמזג עם הריחות שאני מבשל. זה לא ממש משנה מה בדיוק אני מכין - לפעמים זה פסטה פשוטה, לפעמים מרק ירקות שמחפש חורף. מה שמשנה זו התחושה שנותנת לי הבישול.
לפני כמה לילות החלטתי להכין תבשיל עוף עם תפוחי אדמה בתיבול חריף-מתוק שהכנתי לפי מתכון ששברתי ממנו כמה כללים בדרך. בזמן שהעוף קיבל צבע חום יפה על המחבת, התחלתי לחשוב על הסבים שלי - הם היו בושלים יחדיו בסלון המואר ומים רותחים גועשים בכיריים כמו סימן לכך שסוכר נמס בקוויבל המסורתי שלהם.
כאשר האוכל היה מוכן והמרכיבים התמזגו להם לתוך טעם אחד בודד אבל עשיר, קלטתי שאנחנו לפעמים שוכחים כמה כוח יש למאכלים הקטנים האלה לשפר לנו את היום ואת החיים שלנו בכלל. אוכל הוא לא רק מזון; הוא זיכרונות ותהליכים של יצירתיות ואהבה שהופכים לקסם ברגע שפורסים צלחת ונוגסים יחד.
טיפ קטן: אל תהססו לשבור דברים או להוסיף מה שיש בבית גם אם זה לא הופיע במתכון! יצירתיות היא חלק מרכזי בבישול ויכולה לקחת אתכם לעולם חדש של טעמים שלא חשבתם עליו קודם לכן.
אז בפעם הבאה שאתם פותחים סירים, זכרו שזה הרבה יותר מסתם הכנת ארוחה - זו חגיגה קטנה של רגעים וזיכרונות שעוטפים אותנו בחום ובאהבה.