כשהיום מתחלף משעות הבוקר המהירת אל אחר הצהריים השקט, אני מוצאת את עצמי נעדרת מהמולת החיים, מבקשת שקט בתור חברתי הטובה ביותר: כוס קפה. יש משהו במפגש הזה עם הקפה שלי שמשאיר בי רושם חזק יותר מכל פגישה חברתית אחרת.
לפני כמה ימים מצאתי את עצמי יושבת בבית קפה קטן, כזה שמסתתר בין הרחובות הסואנים של תל אביב. זה היה יום משחקים - לא מזמן עברתי על פרקים מסוימים בחיים שלי, וניסיתי להבין לאן אני רוצה להגיע. בין רגע הרגשתי שוואו, כל מה שאני צריכה זה לשבת עם כוס קפה ביד ולהתבונן באנשים סביבי.
כל כך הרבה סיפורים מתחילים בכוס הזאת: זוגות שמתמזגים בבוקר כששמש חמה זורחת; חברות שהיו פעם קרובות ועדיין יכולות לצחוק יחד כמו בימים ההם; ואפילו אנשים שנראה כי הם תקועים בתוך עצמם ומאבדים את הזמן רק כדי לכתוב או לקרוא בספר שלהם.
באותו רגע פשוט התענגתי על הכוס החמה ביניי והרגשתי כיצד כל לגימה ממנה מחברת אותי לעוד חוויות ולמעגלים שונים בחיים שלי. הבנתי שאני יכולה למצוא משמעות גם בשניות הפשוטות הללו - בלספוג לתוכי את האנשים שסביבי ואת האווירה הכללית בעיר.
וטיפ קטן לסיום? אם אתם רוצים להפוך כל כוס קפה לרגע מיוחד באמת, נסו לאכול איתה משהו טעים - עוגה קטנה או פיסת מאפה טרייה יכולים לחבר לכם ניגודים מופלאים בטעמים ובתחושות. תנו לקפות שלכם להיות חלק מסיפור חיים גדול יותר מכם - זה קסם של ממש!