לפני כמה חודשים, במהלך סערה עזה, התברר לי שהבית שלי הפך למקום חשוך וקר. תוך שניות ספורות האורות כבו והאמת, הרגשתי כאילו העצבים שלי עלו על גדותיהם. אני זוכר שעמדתי בסלון, מנסה להדליק את המנורה שוב ושוב, כאילו שאני יכול לקוות שזה יחזיר לי את כל מה שלא היה תקין.
אז התקשרתי לדוד חיים - החשמלאי הוותיק בשכונה שלנו שאולי הספיק לראות הכל. כשהוא הגיע עם תיק הכלים הכבד שלו וחיוך רחב שהסביר הכל על הניסיון שלו במקצוע, קצת נרגעתי. דיברנו על דברים קטנים בזמן שהוא עובד: רעיון מגניב שהוא שמע מהילדים שלו ואפילו מתכון לסופגניה שהשאיר אותי מחויך.
הרגע המיוחד הגיע כשדוד חיים הזכיר שיש לו סיפור משפחתי שמלווה אותו שנים - כיצד אביו היה חשמלאי גם כן ואיך העבודה הזו חינכה אותו לעזור לאנשים ולא רק לתקן דברי חשמל. הוא סיפר על הפעם בהציל אישה מבוגרת ממכת חשמל בבית שלה רק בגלל שהתעקש לבדוק אם הכל בטוח לפני שיסיים את עבודתו.
אני חושב שמה שבאמת תפס אותי זה ההבנה שעבודה אמיתית לא מסתכמת בסתם מקצוע אלא באחריות ובאהבה למה שאתה עושה. בעקבות השיחה שלנו הבנתי כמה חשוב למצוא אנשי מקצוע שהם קודם כל בני אדם ולראות בהם מישהו שמביא ערך מעבר לשירות שהם נותנים.
זרם בי השראה חדשה וברקע הייתי אומר שזה הזכיר לי שגם בעבודות הקטנות בחיינו יש מקום להשקיע ברגשות ובהקשבה לאחרים. אז אם אתם צריכים להזמין חשמלאי או כל איש מקצוע אחר - תחפשו ראשון את הלב ואת האנושיות שלהם.
תמיד טוב לזכור שהחשמל הוא לא הדבר היחיד שצריך להיות מחובר בבית!