לפני כמה חודשים החלטתי לצאת למסלול חדש בחיים שלי, כזה שיחזיר אותי לשורשים ולנוסטלגיה של העבר. החלום שלי היה לשפץ מכונית קלאסית, אחת שתזכיר לי את הימים שבהם הייתי ילד שמסתובב עם אבא שלי ברחובות העיר, מביט על רכבים מפעם ומדמיין את עצמי נוהג בהם יום אחד.
מצאתי בבלדר ענתיקה מהממת - פיאט 124 מהשנה שהייתי בן חמש. כשהגעתי אליה, הרגשתי כמו שהתלמידים תיארו את התחושה שהם מקבלים כשפתאום הם פוגשים מורה אהוב - עורר בי כל כך הרבה זיכרונות טובים. התחלתי בתהליך השיפוץ ושם גיליתי עולם שלם שלא הכרתי קודם לכן.
בעבודה הזאת יש משהו מעצים בעיני. כל ברגה שאני מנתק, כל צביעה מחדש שאחריה אני רואה את המכונה מתחילה לתפוס צורה… זה כאילו אני מחייה חלקים מהעבר שנשארו dormant במשך שנים רבות. נכון, לפעמים זה קשה ועושה כאב ראש; המתחים בין החלקים הפרטיים לעיתים בלתי נגמרות ולא חסרים רגעים שבהם חשבתי להרים ידיים ולקנות איזה רכב חדשני ומוכן לנסיעה ללא קשר לרגשות.
אבל ככל שעבר הזמן הבנתי משהו חשוב: תיקוני מכוניות קלאסיות אינם רק על טכניקות או כלי עבודה - הם מסע פנימי שבו אנחנו מוחקים שכבות של חלודה לא רק מהרכב אלא גם מעצמנו. יצא לי לחוות רגעים יפים עם חברים כשלמדנו יחד איך לתקן מנוע או להתאים חלקי גוף לקווים המקוריים שלו. אלו היו שיעורים שלא למדנו בכיתה אבל בהחלט צרובים בזיכרון שלנו.
טיפ קטן ממני לאחר זמן של ניסוי וטעייה: תמיד תקדישו מקום להתנסות ולהשתעשע בכל הארץ הקלאסית הזו! אל תהיו יהירים והחפשו באינטרנט מידע על אותן תקלות ודברים שדורשים תשומת לב מיוחדת לפני שאתם יוצאים למוסך מקצועי; הרבה פעמים אפשר למצוא פתרונות פשוטים באמצעים ביתיים.
אם אתם מתלבטים אם לקחת פרויקט כזה - לכו על זה! הטיפול במכונית הקלאסית שלכם יכול להפוך לסיפור חיים יפהפה שיש בו נשמה וחיבור אמיתי לזמנים עברו. כשהרכב כבר יהיה מוכן ותתחילו לנסוע איתו בכבישי הארץ - תרגשו את כולם סביבכם והמכונית הזו תהיה יותר מאלמנט בשבילכם; היא תהיה סמל לכל המסעות שעשיתם בדרך להשיג אותה ואולי אפילו דרך להשתמש בה כדי לפתוח פרק חדש בחייכם ובחיי אחרים שסביבכם.