הרגשתי פתאום דחף עז לחזור אל המקומות ששמרו בתוכם את חוויות הילדות שלי, והדפוס היה אחד מהם. לפני כמה שבועות, החלטתי לצלול לתוך העולם של ההדפסים, לא בגלל צורך מקצועי אלא יותר מתוך געגוע ליחוד ולחום שהיו במגע עם הנייר.
אז נכנסתי למעבדה קטנה לדפוס בשכונה הוותיקה שלי. כשעברתי שם ליד חלון הראווה המואר, הרגשתי כאילו הזמן עצר מלכת. ריח הצבעים ומכונות הדפוס הישנות לקחו אותי שנים רבות אחורה, לפעמים שבהן סבי ז"ל היה יושב על מכונת הדפוס שלו עבור כרטיסי ברכה אישיים ועבודות שונות. הוא תמיד הביא איתו חלק מקסם - כל עבודה הייתה כמו יצירה חדשה שנוצרה בהמון אהבה וחשיבה.
כבעלת עסק קטן בעצמי, במשך השנים הסתמכתי בעיקר על הדפסים ממקורות אינטרנטיים ולא באמת השקענו בלוגיסטיקה של דפוס איכותי. אבל כאן נפתח לי עולם חדש; ידעתי שאני רוצה להוציא להפקה את הפוסטרים הקטנים שחשבתי עליהם זמן רב - פוסטרים שמביעים רגשות דרך טקסט תמונה ודימויים חיוניים מהחיים שלנו.
מה שהיה מדהים זה שהמעבדה הזו היא לא רק מקום עבודה - זו קהילה של אנשי מקצוע מלאי תשוקה שאוהבים את מה שהם עושים ובעלי קשר עמוק עם כל פרויקט שהם נוגעים בו. הם ביססו מערכת יחסים עם כל לקוח וכל מנהל תיק עבודה זרם בטבעיות כמו שיחה בין חברים ישנים.
כשיצאתי משם עם הפוסטר הראשון שלי בידיים, הרגשתי תחושת סיפוק שנהנתי הרבה מאוד לאורך הדרך שלה להשיג זאת: התהליך כולו היה כיף ומלמד! טיפ בשבילכם: אם גם אתם רוצים להפיק משהו מיוחד - תמשיכו הלאה מעבר למחשב ותתנו לעצמכם לשחק עם החומרים והצבעים ידנית. בסוף תגלו שכל פיסת דיוק טובה יותר מאחרת בזכות האנושיות שמתלווה אליה.
אם אתם מתלבטים או פשוט רוצים לתת רוח חיים ליצירות שלכם, אני ממליצה בחום לבחור בדפוס מקומי ולא להתפשר על האיכות וגם כמובן - על התחושה האישית שזה מביא לכם. ההנאה בהפקת דברים כאלה ใหונת באוויר ובנפש שאין להם תחליף!
