למרות שאני גר בעיר גדולה וקידמת עם תחבורה ציבורית בכל פינה, לפעמים הדברים הקטנים ביותר הם אלה שגורמים לך להרגיש את החיים במלואם. לפני כמה שבועות, הייתי באחת מהימים העמוסים שעוד אפשר היה לשכוח בהם את הזמן. אחרי יום מתיש בעבודה, נדחפתי לתוך אוטובוס צפוף ונאלצתי לעמוד כל הנסיעה.
בתחנה הבאה נכנסו לאוטובוס נוסעים נוספים, ביניהם חברה שלי לשעבר שהייתה שם בדיוק באותו רגע. הלב שלי קצת דפק כשזיהיתי אותה בין המון האנשים שעלו וירדו מהאוטובוס. יש לנו היסטוריה מסוימת, והמפגש הזה הרגיש כמו סצנה מתוך סרט. בשנייה אחת מצאנו את עצמנו מדברים ורבים מילים חמות על העבר שלנו תוך כדי שנסענו יחד.
אני זוכר שנעמדנו בתורף הרחובות הצפופים של העיר ואני חשבתי על האופן שבו החיים טומנים בחובם הפתעות בלתי צפויות. התחבורה הציבורית הפרטית היא הרבה יותר מנוחות ביכולת להגיע ממקום למקום; היא באמת מחברת אותנו לאנשים ולרגעים שלא ציפינו להם בכלל.
אם אתם מעוניינים לחוות דבר מה דומה - קחו רגע ותשקלו לעלות על אוטובוס במקום לבחור ברכב פרטי או בטיסה. תפתחו עיניים לסביבה שלכם ולנתיבים שאולי לא הכרתם קודם לכן; יש משהו מיוחד בלראות חיים אחרים נעשים מטר ממך.
ולבסוף טיפ קטן: לנצל את הזמן בדרכים. פעם הבא שתעלו על כלי רכב ציבורי, קחו ספר טוב או אפילו תשתפו בשיחה עם מישהו חדש סביבכם - אתם אף פעם לא יודעים איזה קשרים חדשים יכולים להתהוות מכאן!