לפני כמה חודשים החלטתי לעשות שינוי. חזרתי הביתה אחרי יום עבודה מתיש, והבנתי שהבית שלי לא משקף את מי שאני. אני זוכרת שפשטת הבגדים על הרצפה שלח לי מסר מודאג: "היי, הגיע הזמן לסדר פה". אז קראתי לעצמי למשימת ניקיון רצינית.
בשעות הראשונות לקחתי את זה בקלות - שוטפת כלים ומערבבת אבק אחד עם השני כמו קינוח שאין לי סבלנות להכין. אבל כשהתחלתי להתמקד בחדרים ובפרטים הקטנים, הרגשתי פתאום איך הלב שלי מתמלא באיזו תחושת רוגע.
בעצם? ניקיון הוא יותר מהסרה של לכלוך ופיג’מות ישנות מהספה; זה גם תהליך פנימי שמוביל לשינוי במחשבה וברגשות שלנו. כשאני מצליחה להוציא דברים מיותרים מחיי (בין אם זה בגדים שלא לבשתי בשנה האחרונה או ספרים שאיבדו עיניהם), אני בעצם פותחת מרחב חדש הן עבור עצמי והן עבור האנשים הקרובים אליי.
כשהגעתי לסוף היום התיישבתי בסלון הנקי, תחושה של סיפוק רדפה אותי. במקום הזה שבו הכל האריךדה ומזמין למנוחה - גיליתי אהבה חדשה לבית שלי. המקום שקולו נמשך בין זיכרונות יפים ודברים שאני נאחזת בהם היה מלא באנרגיה חדשה.
אז טיפ ממני: כשאתם חושבים על ניקיון הבית שלכם, אל תשכחו שזה גם עליכם ועל החיים שלכם! קחו לכם שעה ביום כדי לחוות את השינוי הזה ואל תהססו לזרוק ולהעביר הלאה דברים שכבר לא משרתים אתכם.
זה פשוט מדהים איך ניקוי קטן יכול להביא לתובנות גדולות ולתחושת רווחה נפשית מקסימה!