היום החלטתי לקחת הפסקה מהשגרה ולצאת על הקטנוע שלי. היה יום שמשי, וכשהצבעים המהממים של הרחובות בעיר נפגשו עם ההרגשה שאני עומד לגלות את הפינות הנסתרות שלה, הרגשתי שהחיים מחייכים אליי.
בדרך לצפון העיר, ליד אחד הקניונים המוכרים, עצרתי לאכול סנדוויץ' קטן בקפטריה מקומית. תוך כדי ישיבה שם, פתאום גל של נוסטלגיה שטף אותי - התחלתי להיזכר כיצד לפני כמה שנים התחננתי בפני עצמי לעזוב את מכונית המשפחה ולהתנסות באמצעי תחבורה אחר. המסע הזה שהתפתח לנהיגה בקטנוע נראה לי בתחילה כמו הרפתקה בלתי נגמרת - והיום אני יכול לומר שזו הייתה אחת ההחלטות הכי טובות שקיבלתי.
אבל מעבר לכל הכיף שבמהירות ובתחושת החופש, גיליתי שמדובר גם בדרך חדשה לחוות את העיר ואת החיים. בין פניה לפניה על הכביש פתאום אפשר לראות דברים שאתה פשוט עובר על פניהם כשאתה בתוך רכב: ילדים משחקים בכדור ברחוב שסומן כל כך הרבה פעמים כ”לא-פס כאן”, זוג זקנים יושבים בפינה ומדברים בטון שאפשר לשמוע מרחוק. כל פרט כזה הוא עולם בפני עצמו.
והטיפ שלי? אם אתם חושבים לעבור לתחבורה ציבורית פרטית כמו קטנוע או אופניים - תעשו את זה! זה משנה עולמות ואפילו מייצר קשרים חדשים עם אנשים שלא הייתם מצליחים לפגוש אחרת. ואין סיפוק גדול יותר מאשר לדעת שאתם עושים משהו טוב גם עבור הסביבה שלכם.
אז בפעם הבאה כשאתם יוצאים מהבית לכיוון העבודה או לברunch עם חברים - אולי תשקלו לפחות פעם אחת לעזוב את המכונית בצד ולהרגיש איך העולם מזמין אתכם אליו במסלול קצת אחר. תנו לעצמכם להתנסות במשהו חדש; מי יודע איזה חוויות יפות מחכות לכם מעבר לפינה?