כשהתחלתי לחפש ריהוט לדירה החדשה שלי, לא חשבתי שזה יהיה כל כך מסובך. אני זוכרת את היום הראשון, כשנכנסתי לחנות הראשונה. הייתי מוקסמת מהצבעים, העיצובים והטקסטורות שהקיפו אותי. זה היה כמו להיכנס לתוך חלום שבו הכל אפשרי - אך יחד עם זאת, גם התחושה של אובדן בדרך.
עברתי בין המדפים והרהיטים הנוצצים; שולחנות אוכל מדהימים, כורסאות מרגיעות שלא יכולות להיות נפרדות מגופי ושטיחים שכל אחד מהם נראה כאילו הוא בול לפיסת הרצפה שלי. התלבטויות החלו להתגנב לראשי: האם לבחור בכורסאות בצבעים חיים או אולי ללכת על איזון בטוח עם גוונים ניטרליים? ואולי לקנות הכל בבת אחת?
לאחר כמה שעות של שיטוט חסר מנוחה בחנויות שונות הבנתי שכמו בכל דבר בחיים, צריך גם לדעת מתי לערוך הפסקה ולנשום עמוק. החלטתי לקחת צעד אחורה ולהתרכז במה באמת חשוב לי בבית הזה - שיהיה מקום שישקף אותי ואת מי שאני.
זה היה ביום שבת אחד שטיילנו כולם במרכז העיר ובמקרה עברנו ליד אחת מהחנויות שזלזלה לרגע בתשומת הלב שלנו. נכנסנו ופשוט נשאבנו לכל פרט ופרט. ישבתי על ספה שהיה נדמה שהיא עוצבה במיוחד בשבילי וצפיתי במשפחות אחרות מתמזגות בעיצוב של המקום, שממש הזכיר תחושת בית וחום.
בסוף מצאנו שולחן שהיה פשוט מושלם - הכיוון שלו בדיוק כזה שהשמש תאיר עליו בבוקר וכשרגש מחבק אותנו בכל ערב משפחתי סביבו. זה היה רגע שאיתו גיליתי משהו חשוב מאוד - הבית לא נמצא ברהיטים עצמם אלא באנשים שאנחנו מקיפים את עצמנו בהם ובזיכרונות שניצור יחדיו.
אז הנה טיפ קטן מכאן לעתיד: כשאתם מחפשים ריהוט לבית שלכם, אל תשכחו לשאול את עצמכם איזה תחושות אתם רוצים ליצור בחלל שלכם. לפעמים השאלה הכי פשוטה היא גם זו שתוביל אותנו למקום הנכון ביותר עבורינו.
מאחלת לכולם למצוא את ה"בית" שלהם בדרך הכי נכונה ומרגשת!