בשבוע שעבר, החלטתי לפנק את עצמי ולצאת לסדנה של יצירה עם חומרים ממוחזרים. נמשכתי לשם מתוך סקרנות ואולי גם קצת משעמום. כשהגעתי, גיליתי קבוצה מגוונת של אנשים - חלקם הגיעו כדי לברוח מהשגרה, אחרים רצו פשוט להרגיש משהו חדש.
המנחה, איש מדהים בשם יוסי, פתח את הסדנה בסיפור אישי המרתק על הדרך שלו ליצירה. הוא דיבר על איך מצא השראה בדברים הזרוקים ברחוב והפך אותם ליצירות אמנות מרשימות. בין אם אלו צינורות ברזל או בקבוקי פלסטיק ישנים - כל פריט שייך לעולם אחר שהוא בנה עבור עצמו.
בהתחלה תהיתי לעצמי: "מה אני עושה פה? אני בכלל לא טיפוס כזה". אך כמו תמיד כשמישהו מחליט להשאיר את השיפוטיות מחוץ לדלת, פתאום נפתחות הדלתות הפנימיות שלנו. לקח לי כמה דקות להתחיל ולהתנסות במה שהציעו לנו; לחבר בין קטעים שונים שבנו סיפור חלוק של עצמם בחיים המלאים שלנו.
לאחר שעה בערך, הייתי עמוק בתוך התהליך - קראתי לבן זוג שלי להביא רעיון אינטואיטיבי וגם חברות שסיפרו סיפורים מפתיעים תוך כדי עבודה על הפרויקטים שלהן. הבנתי שלא מדובר רק בפיסול ובציור אלא באומנות החיים עצמה - איך אנחנו יכולים לקחת פסולת ולהפוך אותה למשהו שימושי ומדויק יותר עבורנו.
בסוף הסדנה עמדנו כולנו יחד סביב השולחן ושתינו כוס מיץ טבעי בהתרגשות. כל אחד הציג את היצירה שלו ביד גאה והחדר התמלא בצחוק ובמחמאות שנישאו באוויר. הרגשתי תחושת קשר מדהימה עם האנשים שאיתם חולקתי רגעים כאלו.
באמת שאין קסמים בעולם הזה אבל זכיתי להבין שהתהליך חשוב בדיוק כמו התוצאה הסופית. כשאנחנו משקיעים זמן במשהו שאנחנו אוהבים - אנחנו בעצם משקיעים בלב שלנו ובעצמנו.
אז אם אתם מתלבטים האם להצטרף לסדנא כלשהי - אל תחשבו פעמיים! זה עשוי להיות המסע שאתם צריכים לחדש את עצמכם ואת ההשראה שלכם בשגרת היומיום.