תמיד חשבתי שאני רואה מצוין. הייתי שייך לקבוצת האנשים שלא עונדים משקפיים ואפילו לא חשבתי על כך. הראייה שלי תמיד הרגישה לי מספיק טובה, עד שאחת הפעמים בשיעור מוזיקה בבית הספר תפס אותי לפתע מצב קצת מביך. קלטתי ששלטי הכיתוב על הלוח התחילו להיראות מטושטשים, כאילו מישהו החליט לתת לשמש לנצנץ בקדמת התמונה.
אחרי כמה חודשים של תסכול מוחלט-כי מה כבר יכלה להיות הסיבה לכך?-הלכתי סוף סוף לבדוק את העניינים אצל האופטומטריסט. אני זוכר את הרגע שבו זה קרה: כשהוא שם לי את המשקפיים הראשונים על פני ולא יכולתי להאמין לעוצמת הצבעים והחדות שהופיעה פתאום מולי. היה מדובר בעצם במשהו כל כך בסיסי, פשוט - אבל פתאום העולם שלי נפתח מחדש.
זה כמו שגיליתי עולמות חדשים שישבו לידי כל הזמן הזה ואני בכלל לא ידעתי עליהם. הפרחים בגן הציבורי שנראו ככתמים ירוקים לפני זה, עכשיו היו מלאים בפרטים קטנטנים ושפע של צבעים חיים. אפילו השלטים ברחוב קיבלו חיים משל עצמם; טקסטורה ודינמיות חסרה שתיארה סיפור שלם מאחורי המסר הידוע בתנועה.
מאותו יום החלטתי שגם אם רבים סביבי לא ישימו לב לפרטים הקטנים הללו או יתעלמו מהם, אני אעשה מאמץ לראות אותם בכל מקום שאלך אליו - לפתח ראייה יותר חדה גם לאנשים וגם לסיטואציות שונות בחיי היומיום ולהבין שכל פרט קטן בהחלט חשוב ויכול לשנות הכל.
אם אתם מרגישים שמשהו חסר בדברים שאתם רואים ביום-יום או אולי מתקשים במשימות פשוטות כמו קריאה בלילה - אל תהססו לפנות לעזרה מקצועית! כנראה שאפשר למצוא פתרונות שיעניקו לכם איכות חיים גבוהה יותר ולראות דברים בצורה הרבה יותר עשירה ומלאה.
כל אחד מאיתנו ראוי לחוות את העולם בגוון ועושר מירבי ויפהפה!
