לפני כמה חודשים, מצאתי את עצמי בסדנת ציור. אני לא אמן, וגם לא צייר חובב. הייתי פשוט משוטט ברחבי העיר כשנתקלתי במודעה על קירות זמניים, דבר שמצא חן בעיניי מיד. "למה לא?" שאלתי את עצמי ונכנסתי פנימה.
הקורס היה מלא באנשים שונים - צעירים ומבוגרים, זוגות וחברים, ושם פתאום הרגשתי שאני מגיע למקום שכולו אנרגיה חיובית. המורה הייתה אישה מדהימה שהצליחה להעביר לכל אחד מאיתנו תחושה שאנחנו יכולים ליצור משהו ייחודי ואישי. ההנחיות שלה היו מאוד מעשיות אך גם עשויות ממגע של נשמה. היא אמרה לנו לצייר בלי לחשוב יותר מדי; לשחרר את עצמנו מהאג'נדות והציפיות.
באחד מהתהליכים שם, פתחתי צבעים וטושים ולא ידעתי איך הם ייראו על הקנבס שלי. היו רגעים שבהם דיי התייאשתי ואמרתי לעצמי שזה כנראה בלתי אפשרי - אבל אז נזכרתי במילים של המדריכה: "תן למשיכות הצבע להוביל אותך". התמקדתי בכל משיכת צבע שהוספתי וראיתי איך טיפה אחרי טיפה מתחילים להיווצר דימויים שמעולם לא תאר לי לנוע בהם-ושם קלטתי משהו עמוק על החיים.
זה נכון שגם בחיים אנחנו עולים ויורדים עם המשיכות שלנו; לפעמים זה יוצא נהדר ולפעמים זה נראה כאילו הכל מתפרק לשברים קטנים. אבל בדיוק כמו בציור, אם נדע להתייחס לכל פרט ולכל קו בכבוד ובסקרנות במקום בפחד או בשיפוטיות- יכול להיות שייגלו לפנינו דברים נפלאים שלא חלמנו עליהם.
ואחרי כל זה? השבוע הזה זכה למיוחד משלו - החבר'ה מסדנה הפכו לקבוצה קרובה. החלטנו לנסות להפגש פעם בחודש כדי ליצור יחד עוד פרויקטים שונים - לא רק ציורים אלא בכלל! אם יש לכם סדנטר כזו קרובה אליכם ליד הבית או אפילו ברשת (יש היום המון), אל תהססו ללכת ולהתנסות!
אז למה אתם מחכים? תשחררו קצת את עצמכם והצטרפו לסדנה הבאה שלכם!