שבוע שעבר החלטתי לגשת לסדנה של יצירה באומנות, ולא מיהרתי לחשוב על ההשלכות. פשוט הרגשתי צורך פנימי לנסות משהו חדש, ומשהו בי קיווה שזה יזרוק אותי מחוץ לאזור הנוחות שלי. אז נרשמתי, הגעתי ו... וואו!
כשהגעתי למקום, היו שם אנשים מכל הגילים והמינים - חלקם מנוסים בתחום ואחרים כמוני, שזו להם הפעם הראשונה. בתחילה היה לי קצת קשה להתחבר לכל כך הרבה אנשים זרים וגם המחשבה על מה שאני אצור מלחיצה אותי. אבל אחרי שהתחלנו לעבוד עם החומר בידיים והיצירתיות התחילה לזרום, הכל השתנה.
אני זוכרת רגע אחד במיוחד שבו התעורר אצלי פחד - כשנדרש ממני לבחור צבעים לשילוב בעבודת האומנות שלי. חששתי שלא אצליח ליצור משהו יפה ומספק כמו שאר המשתתפים. ואז המנחה התקרב אלי בחיוך רחב ואמר משפט שבאמת שינה את השקפת עולמי לגבי יצירה: "את לא צריכה להיות מושלמת; כל דבר שאת עושה הוא ייחודי ושייך רק לך." לקח לי כמה שניות לעכל את זה ובאותו הרגע הבנתי שמשמעות היצירה היא בשחרור ובפרטים הקטנים שמרכיבים אותה.
בעקבות כך החלטתי ללכת עם הלב שלי ולבחור צבעים שפשוט אהבתי - בלי לחשוב על מה אחרים עשויים לחשוב או איך זה ייראה בסוף. התהליך הזה היה משחרר ממש; מצאתי את עצמי מתמסרת לחוויית הציור ולנסיון להתרכז ברגע הנוכחי במקום לדאוג לתוצאה הסופית.
אני ממליצה לכם באמת להתנסות בסדנאות כאלה אם עוד לא ניסיתם. זה יכול להיות בכל תחום - בישול, ציור, כתיבה או אפילו ריקוד! החוויה הזו חינקה אותי מצד אחד אבל פתחה דלתות חדשות של ביטוי עצמי מהמם שהיה חסום שנים רבות במעמקי הנשמה שלי.
אם אתם מרגישים שהחיים שלכם רוטיניים מדי או שאתם רוצים להכניס קצת אור גדול יותר לווה-ויומי שלכם, לכו לסדנא! תנו לעצמכם חופש לבטא דברים חדשים ולהכיר אנשים מעניינים בדרך. אני כבר מתכננת את הסדנא הבאה שלי בטוח!
אז יאללה חברים! מי יודע? אולי זו תהיה ההזדמנות שלכם למצוא צדדים בעצמכם שמעולם לא הכרתם.