היה זה יום חורף אביבי, ובעלת הסלון בו אני מקפידה להתחדש כל כמה חודשים, הציעה לי מענה לאחת הבעיות שלי: השיער שלי היה נראה כמו נזלת. חודש אחרי חודש התמודדתי עם ההתגנדרות הגדלה והולכת של שיערי באריגים הדחוסים בטוב טעם של "אוף, מה לעשות עם זה?". בכל פעם שהייתי מגיעה לסלון היופי שלה, הייתי מוצאת את עצמי מתמלאת בציפייה.
כשהגעתי הפעם, מיד הרגשתי את האווירה המוכרת. ריחות השמפו הכינו אותי לתהליך הקסום שעומד להתרחש. ולא מסתם תהליך - אלא ההתחברות שלי לעצמי מחדש. התיישבתי על הכיסא המרופד מול המראה ונתקלתי בשקיקה במבטי עצמה שמבקש לרצות אותי.
תוך כדי שהמעצב עסוק בעבודתו המסורה בשיערי הארוך, נכנסו מספר לקוחות נוספות שפרצו לחדר בנשימות מלאות רגשות ואנרגיות חיוביות; אחת מהם סיפרה על געגועיה למקום ילדותה והשנייה סיכמה בקולה הנעים איך היא יודעת שכל מה שהיא צריכה זו חצי שעה בפינת האיפור כדי להרגיש שוב יפה.
אני זוכרת שפשוט ישבתי שם וסיפרנו כולנו וניזונו זו מזו באופן הכי טבעי שיש. היתה שם תחושת שייכות שלא ציפיתי לה למצוא בסלון יופי. הבנתי ששום צבע לא משנה ללא היחסים שלנו בין בני האדם והאהבה שאנחנו יכולים לייצר אחד לשני גם כשזה מצטמצם לדקה של דיאלוג ומילים פשוטות.
ואיזה טיפ הייתה לי לקחת איתי? לקחת את הרגע הזה הלאה אל החיים שלנו! להיות מחובר ולשמור על יחסים טובים עם הסביבה שלך יכולה לשנות את הדרך שבה אנחנו מרגישים מבפנים החוצה. ככה בעצם נוצר העולם המיוחד שלנו - נתינה וקבלה נוכחות בתודעה!
בסוף הערב יצאתי משם עם שיער מחודש וחיוני וביטחון הרבה יותר גבוה משל לפני כן. אבל הדבר החשוב ביותר הוא שלא רק עוז מיוחד נמצא בלב סלוני היופי, אלא גם באנשים עצמם - הם עושים אותו מקום קסום כל כך.
אז אם אתם מצליחים להתחבר ולהעביר רגעים כאלה בחיים שלכם או בסלונים שאתם פוקדים - כדאי לשמור עליהם קרובים לליבכם!