בין פינות הרחוב המוכרות והכיכר השוקקת, מסתתרת אחת החוויות היקרות ביותר שלי מהילדות - חנות צעצועים קטנה. פעמים רבות הייתי נכנס אליה עם אמא שלי, לבוש בחליפה של גיבור-על או בלבוש צבעוני אחר שצד את עיניי. כל צעצוע היה כמו חלון לעולם אחר שבו דמיון הוא הכל.
זוכר את הפעם ההיא כשגיליתי שם בובות פרווה רכות ואיורים קסומים? היו לי כמה חברים טובים שלא ממש ידעו לגלות רגש, אבל הבובה שקניתי להם פתחה להם עולם חדש של אמפתיה ושיח. פעם אחת אפילו מתקן משחק שהצטייר בעיניהם כמוחשך וציני הצליח להוציא מהם חיוך שאותו אני לא אשכח.
קלישאתי ככל שזה יישמע, זה גרם לי להבין גם שאנחנו צריכים לשחק ולחלום בכל גיל. לפעמים אנחנו מבוגרים מדי מכדי לתת לדמיון שלנו לעוף רחוק - מחויבויות עבודה ותחביבים "רציניים" זוללים את שעות פנאי ומקשים עלינו לחזור לילדותנו. אז טיפ קטן ממני: קחו רגע לעצמכם ותמצאו לך צעצוע או משחק שמעלה לכם חיוך - זה לא חייב להיות משהו גדול, אולי סתם פאזל קטן או ערכת יצירה פשוטה. תאמינו לי, תנו לו מקום בלב שלכם והוא יביא את הילד שבכם שוב לחיים.
ואם אתם במחוזות חנות הצע toys בעתיד הקרוב - אל תשכחו להרגיש את התחושה הזו שאתם ילדים בחזרה לרגע אחד קסום!