לפני כמה שבועות החלטתי להתחדש בחתול. לא שלא היה לי אחד קודם, אבל אחרי ששירה שלי הלכה לעולמה ולא הצלחנו להיפרד כראוי, הגיע הזמן למלא את החלל הזה בליבנו בעזרת חבר חדש. כך מצאתי את עצמי צועד לחנות החיות השכונתית, מלא ברגשות מעורבים.
מדי פעם אני עובר ליד המקום הזה, אבל הפעם היה לי מטרה - למצוא את החברה החדשה שלי. נכנסתי פנימה והרגשתי כמו ילד קטן בחנות ממתקים. הריחות המוכרים של אוכל לכלבים וחתולים הציפו אותי בזיכרונות מתוקים משנים קודמות, כשכבר עשיתי זאת בעבר עם שירה.
בין המדפים גיליתי פינה קטנה מלאה בגורי חתולים שמבשלים אלי עיניים עמוקות. אחד מהם תפס אותי מיד - חתלתול שחור עם כפתורי זהב בשפתיים שהזכיר לי את שירה במעט. הוא טפח על ליבי ברכות והייתי בטוח שאני לא יכול להשאיר אותו שם.
מהשיחה עם המוכר למדתי הרבה על הטיפול בו: איך לדאוג לו לתזונה מאוזנת ואילו צעצועים יכולים לעזור לו להתרגל לסביבה החדשה שלו. הבנתי עד כמה חשוב לעשות סקר לפני שמביאים חיה הביתה; ידע הוא כוח ואני רציתי להיות בעלים טוב!
לקחתי אותו הביתה ומאז אנחנו בלתי נפרדים. הם אומרים שחתולים הם עצמאיים, אבל לקח לו בדיוק יום להבין שהוא המלך של הבית החדש - כל משחק וצעצוע הופכים במהרה לזיכרון נוסף שיש לנו יחד, וכל ערב כשהוא מתכרבל לידי אני מרגיש שהלב שלי שוב פתוח לאהבה חדשה.
בסופו של דבר מצאתי חבר נאמן וגם רֵגש שנדמה שאבד במשך זמן רב. אז אם אתם חושבים להביא חיית מחמד לביתכם - רק עשו זאת מהלב ותמיד תהיו מוכנים ללמוד ולהתפתח איתם בדרך הזו! כל טיפול בהם הוא גם מסע אישי, והשמחה שהם מביאים היא פשוט אין סופית!