תמיד חשבתי שספרי לימוד הם בעצם כלי להעברת מידע. כשהייתי צעיר, הם היו דפי נייר יבשים עם טקסטים חצי משעממים, ואני לא ממש הבנתי מה אני עושה כאן. אבל אז, במהלך השנה האחרונה שלי בתיכון, גיליתי ספר אחד שהפך את כל התמונה.
היה זה ספר היסטוריה, דבר שלא באמת היה בכיוון של ההתעניינות שלי באותו רגע. פשוט לקחתי אותו כי נשמע לי שאני צריך ללמוד עליו למבחן הגדול שבפתח. ופתאום, בתוך הדפים הקפואים והמילונים הרבים שעקביים אחר סדר הכרונולוגי של ההיסטוריה האנושית, מצאתי סיפור מרגש על אנשים אמיצים שנלחמו בעד מה שהם מאמינים בו. כאילו בבת אחת הפכה ההיסטוריה לחיים עצמם - מראות של תרבות ואומנות שהתעוררו מתהומות הזמן.
כל פרק הציג בפני עולם חדש ומרתק - ולא רק מבחינה אקדמית! התחברתי לדמויות ולמאבקים שלהן בצורה שלא ציפיתי לה. התחלתי להבין שאפשר לראות בספרי הלימוד הרבה יותר ממידע יבש; אפשר למצוא בהם השראה לשאול שאלות על החיים שלנו כאן ועכשיו.
טיפ קטן שיש לי עבורכם - כשאתם פותחים ספר לימוד, אל תחשבו עליו כעל דוח עבודה או חומר קריאה כבד. קחו לעצמכם רגע להביט פנימה ולמצוא את הסיפור שמסתתר מאחורי המספרים והנתונים. תתנסו לקרוא כמו שאתם קוראים רומן טוב, ותנו לכל פרק להזיז בכם משהו בלב ובנשמה.
כשהגעתי לאוניברסיטה התמלאו השולחן שלי בשפע של ספרים חדשים - חלקם שגרתיים וחלקם השקפת עולמי השתנתה בזכותם לחלוטין. אם תצליחו לקשור בין החומר הנלמד מהספר לבין החיים האמיתיים שלכם - זו תהיה הצלחה אדירה!
כך הייתי רוצה לסיים - כדי שאנחנו נהיה מלומדים טובים יותר ובני אדם רגישים יותר בעולם הזה, כדאי שנזכור שתוך כדי הקריאה אנו לא רק לומדים אלא גם חיים מחדש כל סיפור וסיפור מתוך הספרים האלו. מי יודע? אולי הספר הבא שתקראו יהיה זה שיוביל אתכם למקום שבו אתם תמיד רציתם להיות!