לפני כמה ימים, הגעתי לספרייה של השכונה שלי. לא הספרים שעמדו על המדפים משכו אותי הפעם, אלא הכסאות והמספריים שהמתינו לי בחדר הקטן שבצד. כמו הרבה פעמים בשנים האחרונות, מצאתי את עצמי מתענגת על רגעים קטנים של התחדשות - פשוט לשבת בכיסא המסתובב ולתכנן מה הלאה.
הגעתי עם רעיון בראש: לגרום לשיער שלי להיראות כמו פעם; משהו קליל ומרענן שיתאים לאווירה האביבית שבחוץ. כשנכנסתי למספרה, ריח השמפו והלק הגיעה אליי מיידית וגרם לי לחייך. הייתה שם ספרית בשם מיה - אישה נעימה עם עיניים חומות וחיוך שקורץ לעולם. ברקע התנגן שיר ישן שהחזיר אותי לתקופות אחרות, ושיחתנו זרמה בטבעיות כמו מים בנחל.
שוחחנו על קיץ שעבר, חוויות מעבודות שונות ואפילו החלומות שלנו כיום. כשמיה אבעטה קצת בשיער שלי ובחרה גזרות מדויקות ביד מיומנת שלה, אני הרגשתי איך כל בעיית יום-יום נמוגה איתו - עמדת ההקשבה שבה היא עטפה אותי גרמה לי להבין עד כמה חשוב לפעמים לשאת את הלב לפניכן ולהשתף את מה שיש לנו בלב.
לבסוף יצאתי מהמספרה עם תחושה חדשה לגמרי; החיוך שלי היה רחב יותר והשיער החדש גם הוא שיקף בי ניצוץ קטן של שינוי וצמיחה. אבל מעבר למראה החיצוני נשאר האימון בעצמי שניתן בפגישות במקומות כאלה - לדעת לדבר ולכבוש את העולם עוד יום נוסף.
אז אם אתם מתלבטים או מרגישים תקועים בשגרת היום-יום שלכם, תעשו לעצמכם טובה ותשקלו ביקור במספרה הקרובה לביתכם! זה לא רק שינוי חיצוני - זה רגע יקר שבו אתם יכולים להיות עצמכם באמת ולהרגיש שמישהו מקשיב לכם.