זוכרת את הקיץ ההוא שהיה כל כך חם, שהשמש לא נתנה לנו מנוח? אני הייתי ילדה קטנה, אולי בת עשר, והורי לקחו אותי לבריכה ציבורית ביישוב שלנו. הייתה שם תחושה של קסם באוויר; הריחות של מקלות הגלידה וקרם השיזוף שעטף אותנו כמו שכבת חמימות.
כשהגעתי לשפת הבריכה עם כובע רחב שוליים ומשקפי שמש ששאלתי מאמא, הרגשתי כאילו אני על מסלול תצוגת אופנה. צעדתי בזהירות אל המים הקרירים, ואני זוכרת איך החששות פינו את מקומם לדחף לחוות את התחושה המרהיבה של הצלילה הראשונה לתוך הבריכה. כשהדבר הזה קרה - פשוט שקעתי בעולם אחר.
יש משהו מאוד מרגש בקפיצה למים: זה כמו לנטוש את כל הבעיות שבעולם ולהיכנס לעולם חדש שאין בו דאגות או מועקות. המתח לפעמים מלווה אותי גם כשאני עולה על קצה הרציף לפני שאני קופצת פנימה. אני חושבת שזה משקף הרבה מהחיים עצמם; הפחדים שפולטים אותנו אחורה לעיתים יכולים להיעלם ברגע שאנחנו עושים את הצעד הראשון.
לאחרונה החלטנו לבנות בריכה קטנה בחצר הבית שלי. זה היה חלום ישן שלי ושל בעלי - שיהיה לנו מקום פרטי שבו נוכל ליהנות מהמים בזמן קצר ותוך כדי בהעברת זמן איכות משפחתית בחודשי הקיץ החמים שכולנו מחכים להם בבילוי בבריכה בעמק המעיינות שבחצר הפסטורלית שלנו.
מדי פעם אנחנו מזמנים חברים ובני משפחה, יושבים סביב הבריכה עם גריל פתוח ומוזיקה שמלווה את הכיף באוויר. טיפ קטן שלי הוא להגביל בכוונה שעות שנשארים במים - נכון שזה קשה כי המשלחות מתערבבות בצריבת השמש אבל כדאי לראות שהכל נעשה בצורה בריאה ושכולם נהנים עד הסוף בעניין הזה.
אז אם אתם מתכננים להתחדש עם בריכת שחייה או אפילו סתם רוצים לבלות ימים טובים בשפת הבריכה הציבורית הקרובה אליכם - היכנסו לזה בכל הלב! תעשו לכם טקס קטן סביב הצלילות הראשונות ולמדו ליהנות מהקסם של רגעי החיים שכל כך מהר חולפים.