לפני כמה שבועות, בשיא החורף, יצאתי באמצע הלילה לשמוע את הרעמים. הגשם לא רק ריתק אותי לחלון אלא גם הדליק ברקע תודעה עמוקה של חשש מהגג שלי. זה היה רגע של התבוננות פנימית, כשהבנתי שהגשם המטריד הזה יכול לחשוף בעיה ארוכת שנים שעד היום חייתי איתה בשלום.
עליתי לגג בבוקר שאחרי הסופה. השמש ניסתה להלחם בעננים שעוד הטרידו את השמים, ואני נעמדתי על המרפסת והבטתי סביב. גיליתי מים עומדים באזורים שלא הכנתי את עצמי אליהם; דולפים שחייבים פתרון מיידי. התחושה הייתה כמו אגרוף בבטן - הרבה שעות עבודה שביליתי כאן בחלומות ובתחביבים, ופתאום כל זה בסכנה.
לאחר שיחה עם איש מקצוע מקומי שמכיר את האזור כמו כף ידו, הבנתי שהתיקונים יכולים להיות מסובכים אבל לא בלתי אפשריים. הגעתו הייתה מלאת אנרגיות טובות - הוא סיפר לי על תיקונים שהוא עשה אצל שכנים ובמקביל נתן לי עצות איך למנוע נזילות עתידיות: לבדוק את האטמים، לנקות מעברי מים ולא לשכוח לתכנן עבודות תחזוקה באופן קבוע.
בהמשך השבוע עברנו יחד סשן תיקונים שהרגיש יותר כמו מפגש חברים מאשר עבודה חד-גוונית ואפרורית. כל נסיעה לחנות לקניית חומרים הפכה למסע אישי שבו חלקנו חוויות ודיברנו על הקיץ המתקרב ועל חלומות עתידיים לבניית מרפסת יפה עם אדניות ירוקות.
בעקבות החוויה הזו אני חושב שהגענו למסקנה החשובה ביותר: לפעמים דברים צריכים לקרוס כדי שנוכל לבנות מחדש ולחדש משהו מדהים יותר ממה שהיה קודם. אם יש לכם גג שסובל מנזילות או פגיעות אחרות - אני ממליץ לקחת יוזמה ולפעול לפני שתקום סערה נוספת ותפתיע אותנו שוב.
אז כן - תקחו רגע לעצמכם ותבדקו האם הגג שלכם זקוק לתשומת לב מיוחדת. וכשתעשו זאת, אולי תמצאו מלבד תיקונים פשוטים גם הזדמנות ליצור קשרים חדשים ולהתחבר לעולם שסביבכם בדרך חדשה ומרעננת.
