שנים חייתי בתוך כאוס של פריטים חסרי מקום. אני זוכרת בפירוש את היום שבו החלטתי שהגיע הזמן לגעת בבעיה הזו. אחרי שראיתי חברים סביבי מתארגנים ומפנים שטח מהלכלוך והעומס, הרגשתי שיש בי משהו דוחף לפעולה.
אז אחד הבקרים לקחתי נשימה עמוקה ונכנסתי לחדר שלי, שהיה במצב של מלחמת עולם. המראה היה קשה; אני לא יודעת אם אתם מכירים את ההרגשה הזו כשאתם עומדים מול ערימת חפצים שהולכת ותופסת עוד ועוד מקום - תיקים ישנים, בגדים שלא לבשתי שנים ואפילו כמה ספרים על המדף שנזכרו בכל סיפוריהם הנפלאים אבל מזמן בעטו על עצמם שכבת אבק.
בהתחלה חשבתי לפנות הכל ולקחת אותו בסופה אחת גדולה. אך אז נזכרתי במה ששמעתי באיזו הרצאה לפני זמן מה - "אל תשליך דבר שאין לך תחליף בשבילו". הפסקה הזו באמת הזיזה לי משהו בלב. התיישבתי עם מחברת ועט והתחלתי לרשום את כל מה שאני רוצה לשמור עליו ומה כבר לא משרת אותי יותר.
ולאחר שעות של עבודה, היו לי שני ערימות: אחת לתרומה ואחת לסידור מחדש. הייתה תחושת הקלה מדהימה כשניתקתי קשר עם דברים שלא שירתו אותי יותר, ופשוט שמרנו רק את מה שעשה לי טוב לנפש.
טיפ קטן לסיום - כשאתם מתחילים לסדר, אל תהיו קשים עם עצמכם. אפשר להתחיל בצעד קטן - תיק אחד או מדף אחד בכל פעם, ולאט לאט זה מתגלגל להצלחה הרבה יותר גדולה מאלו שמתכננים מעל שבוע מראש ומאבדים מוטיבציה בדרך.
בסופו של יום, זה בדיוק המסע הזה שיכול לשנות לנו לא רק פיזית אלא גם נפשית - וזה הכי חשוב מכל!