אני זוכרת את הרגע שבו החלטתי להפוך את המרפסת הקטנטנה שלי לגינה ירוקה. ישבתי בחלון, שתיתי כוס קפה ופתאום גיליתי שישראל שטופת שמש, רוב שעות היום, ושיש לי מרפסת שאפשר לנצל אותה. נכון שהייתי אדם עירוני מובהק - מקומות בילוי, תרבות ושפע של אנשים מסביב היו החיים שלי - אבל משהו בתוכי רצה לחזור לאדמה.
בהתחלה זה נראה כמו פנטזיה - כמה עציצים קטנים עם עשבי תיבול. אז התחלתי עם בזיליקום ורוזמרין. אחרי כמה ימים שמתי לב שהריח שלהם ממלא את הבית בכל פעם שאני פותחת את הדלת למרפסת ואני מתמגנטת לשמש כמו פרח צהוב קטן.
עם הזמן גידלתי גם עגבניות שרי ולבסוף הוספתי גם חסה. כשהעגבניות הבשילו והיו מוכנות לקטיף, היתה לי תחושה בלתי נתפסת; כאילו מחבקיי אגודליך החלו לצמוח לעולם חדש מכל הדברים האלו שעבדנו כל כך קשה עבורם. היה בזה משהו מאוד מרגש ולמעשה שינה לי את תפיסת העולם על מה אפשר להשיג גם בעיר.
במהלך הדרך למדתי לא רק לטפל בצמחים אלא גם לשמור על סבלנות לרבות: לפעמים הם לא פורחים מיד או שכף ידינו פחות טובות בדברים מסוימים - ובדיוק אז אני מזכירה לעצמי שגם ברגעים הפחות מוצלחים יש יופי והצלחה במסע שלנו הזה שנקרא חיים.
והכי חשוב? הכנתי מהם סלטים טריים ופשוטים שכל אחד יכול להכין. חתיכת חסה עם עגבניה ואולי קצת גבינת מוצרלה והרוטב הוא פשוט שמן זית ומיץ לימון - אתם לא יודעים איזה עולם פתחתם כאשר האוכל שלכם נשלף מתוך מה ששתלתם בעצמכם!
אם אתם חושבים להתחיל לגדל דברים בעצמכם, אל תהססו! זה ממש קל ולא דורש יותר מידי מקום או משאבים מיוחדים. הטיפ שלי? רק להתחיל; אפילו אם זה אומר גידול בכמה עציצים קטנים על החלון המזרחי שלכם ודאגו להקדיש להם יום בשבוע כדי לבדוק אותם ולהתרגש יחד איתם!
תאמינו לי - אתם לא תצטערו על זה.
