לפני שבועיים, בעודי משוטט עם חברים בחיפה, החלטנו לקחת מונית ולעלות לכיוון רכס הכרמל. האמת? לא הייתי בטוח למה לצפות. יכולתי לדמיין נוף מהמם, אבל כשאתה ממש עומד שם על הפסגה, הלב שלך פועם בקצב אחר לגמרי.
ברגע שהגענו לקרן הכרמל, הרגשתי כאילו התפצלתי לשניים - אני פה בגוף הפיזי שלי, אבל הנשמה שלי יצאה החוצה אל הנופים המרחבים שנשקפים ממול. הים המשיך להלטף את החוף בצבעיו הכחולים והירוקים וכל מה שסביב היה מלא בפריחה אביבית נהדרת.
באמצע כל זה עלינו למרפסת תצפית מקומית שזכורה לי מביקורים קודמים. לפני שנים רבות אני זוכר את סבתא שלי מספרת סיפורים על המקום הזה - איך כאן היא וביתה (אמא שלי) טבלו בתה ותמיד נאמו על חלומות ואישים שהיוו השראה לחייהן. עכשיו עמדתי שם עם חבריי והרגשתי בדיוק כמוהן, חולק רגע קסום ומיוחד.
ואם כבר מדברים על רגעים קסומים - אחד הטיפים הכי חשובים שאני רוצה לשתף הוא להקדיש זמן לעצור ולהקשיב לטבע. ישבתי שם עם חברייל בחיק הטבע ופתאום שמעתי צפרדע קטנה קופצת בין האבנים ודררה מתעלסת בין העצים. כמה שזה נשמע פשוט - זה שינה את כל התחושה שלנו במקום.
אם אתם מתכננים ביקור באזור כרמל או בכלל בחיפה, אל תשכחו לפנות לכם קצת זמן לסיבוב רגלי בפארק הירוק שמסביב וגם לקפה קטן באחת מהמסעדות המקומיות שבוודאי ירימו לכם את מצב הרוח.
בסופו של דבר אנחנו חוזרים הביתה לא רק עם תמונות אלא גם עם תחושות וזיכרונות שילוו אותנו עוד הרבה אחרי שפעמוני העיר נגמרו להתנדנד במערכת השמש שלהם. לחוות מקום בצורה אמיתית זו המתנה הגדולה ביותר שאנחנו יכולים לתת לעצמנו ואני ממליץ לכולם ללכת בעקבות הלב שלכם בכל טיול שתעשו.