שיטוט בשוק אוכל הוא כמו מסע בזמן ובמרחב - כל פינה טומנת בחובה סיפור, וכל דוכן מזמין אותך לגלות טעמים שהיו יכולים להעלם אם לא היית שם ברגע המדויק. לפני כמה חודשים החלטתי לקחת לעצמי יום חופש על מנת לחוות את השוק הקרוב לבית שלי. וזו הייתה אחת ההחלטות הכי טובות שעשיתי.
כשהגעתי לשוק, הריחות המטריפים עטפו אותי כמו שמיכה חמימה. אני זוכר את עצמי עוצר ליד דוכן שמכר תבלינים מכל הסוגים, גוונים ומרקמים שאף פעם לא ראיתי קודם. המוכר, אדם מבוגר עם חיוך רחב ועיניים מלאות חוכמה, החל להסביר לי על כל תיבול וצמח - כל אחד מהם היה לו סיפור מעניין מאחוריו. פתאום התחלתי להבין שלכל דבר שאנחנו מכניסים לפה יש היסטוריה.
עם הזמן הגעתי לדוכן של קיצ'נה אורתודוקסית; האוכל שהיא הכינה היה ביתי ונפלא. היו שם פשטידות קלועות עם ירקות טריים שהוסיפו נגיעה כפרית טעימה ואמיתית לכל ביס. היא סיפרה לי שאכלה מהן כשגדלה אצל סבתה באירופה ואני מצאתי את עצמי מתמגנט לסיפורים שלה - זה היה הרבה יותר מעוד מנה טובה, זו הייתה ממש מסורת שחיה בתוך המזון.
באיזשהו שלב ניסיתי לקנות כמה מרכיבים כדי לנסות להכין בעצמי בבית וברוח המסרים שספגתי בשוק - לא התרכזתי רק במתכון אלא גם בזיכרונות ובתחושות שמגיעים יחד עם זה. הבנתי כמה חשוב להעניק משמעות למזון שלנו ולאכול מתוך תשוקה והבנה לקשר בין מה שיש לנו על הצלחת למה שאנחנו מרגישים בלב.
טיפ שלי אליכם: בפעם הבאה שאתם מגיעים לשוק האוכל המקומי שלכם או אפילו סתם לסופר מרקט הקרוב לביתכם, עצרו לרגע וחפשו אחר מוצר שאתם אוהבים - שאלו עליו שאלות מהמוכרים או חברים שבאים בדיוק בשביל הטעמים האלה. תהיו פתוחים לנסות דברים חדשים ותנו מקום נוסטלגיה למסורת ולמורשת הקולינרית שלכם - אתם עלולים לגלות עולם חדש ומרגש שמעולם לא ידעתם שהוא מחכה לכם ממש מעבר לפינה!