לפני כמה ימים, יום שישי בקרבה, החלטתי לקחת פסק זמן מהמירוץ הבלתי נגמר של השבוע. זכרתי איך חוויות קטנות יכולות לפעמים להזרים בנו תחושת רגיעה וחיבור לעולם. אז יצאתי לשטוף את הרכב שלי.
אני חייב להודות, זה התחיל כמו משימה פשוטה - רק לסיים עם הניקוי ולצאת לדרך. אבל כשהגעתי לתחנה וראיתי את כל המברשות והמכונות מתנוצצות באור השמש, קיבל אותי רגע של התלהבות לא צפויה. תוך כדי השטיפה, נעצרתי לכמה שניות ונשימות עמוקות והתחלתי לחשוב על כל הזיכרונות שהרכב הזה צבר.
זכורים לי רכבים ישנים ששירתו אותנו נאמנה - אני ואבא נוסעים לטיול בים המלח או אמא מסיעה אותנו למגרש הכדורגל עם חברים. ריחות האוכל בחופשות משפחתיות ודיבורי הסיפורים שצצו בכל נסיעה - כל אלה פתאום ברקע היו שם איתי.
והיה גם משהו במים הקרירים שטפו את הגלגלים והבירקונים שמעורר געגועים לחיים הפשוטים - אולי החיים עצמם הם בסופו של דבר כמו שטיפת רכב: אנחנו מנסים לנקות את האבק שיצטבר בדרך, מאבדים חלק מהעבר אבל מניחים מקום לדברים חדשים להיכנס.
מעניין איך מצב הרוח משתנה כשאתה עוסק במשהו שבסופו אתה גאה בו. ממש כאילו הרכב התאחד מחדש עם תנופת חיים לאחר טיפול נכון ואוהד.
אם אתם מתכוונים לשטוף את הרכב שלכם בקרוב, אל תסתפקו בשטיפה הרגילה! לקחו כמה דקות לתת תשומת לב לחלקים הקטנים - אפילו אם זה אומר לגרד פנקס קטן בעקרון הדלת או לנקות בין המסילות של החלונות. תעשו לכם טקס מזה! הוא ייתן לכם תחושה שאתם לא רק מטפלים ברכב אלא גם בעצמכם ובזיכרונותיכם.
אז היופי פה הוא לא רק בניקיון החדשן אלא ביומיום שלנו שמתנקז לרגע הקטן הזה שבו אנחנו מקבלים הזדמנות להתחבר מחדש למה שאנחנו יודעים להעריך באמת בחיים שלנו - המשפחה, החברים והרגעים הקטנים שעושים לנו טוב על הלב.
עכשיו אחרי שסיימתי לשטוף את המכונית שלי וראיתי אותה נוצצת כמו חדשה, יצא לי לראות לא רק את הרכב אלא גם קצת יותר טוב את עצמי - מי יודע? אולי זו הייתה שטיפה טוטאלית לכל דבר שאני נושא בתוכי.
