אתמול בבוקר, כמו כל בוקר, יצאתי מהבית עם הילד שלי לקניות קצרות. נזכרנו שיש לנו חגים קרבים ואמרתי לו שנעבור ליד המאפייה הקטנה ברחוב שלנו. אני לא יודעת אם זה הסוד של המאפים שלהם או שזו פשוט האווירה החמה והחייכנית של בעלת המקום, אבל יש שם תמיד משהו מיוחד באוויר.
נכנסנו פנימה וריח הלחם הטרי הכה בנו בעוצמה כמעט כמו חיבוק. הם היו עסוקים בהכנת בגטים ושלל מאפים מתוקים שהתגלו מול עינינו כמו יצירות אומנות. הילד שלי התמקד בשני דברים - טעמים שונים של קרואסונים ומגש מלא במאפינס צבעוניים שהציצו לעברנו כאילו ביקשו שנבחר בהם.
בסופו של דבר החלטנו לקחת עוגיית שוקולד ענקית לצהריים וקרואסון חמאה רך, כזה שאפשר למלא בו את כל החלומות. יש משהו מאוד מעורר השראה בהיותך במקום שמייצר מזון מתוך אהבה ובשביל אנשים שבאים על מנת לחוות אותו בכל חושיהם.
בעודי יושבת בבית עם כוס קפה ועוגיית השוקולד הטעימה מולי, הבנתי כמה רגעים קטנים כאלה יכולים לשנות לנו את היום ולהביא איתם תחושת אושר בלתי צפויה. זאת תזכורת עבורי להעריך את הדברים הפשוטים בחיים - הכנסת האורחים באותו מקום קטן נטוע בלב העיר שלנו והידע שאני יכולה לתת לבן שלי ללכת אחרי הלב שלו ולבחור במה שעושה לו טוב.
אז הנה טיפ קטן מפה: אם אתם מרגישים לחוצים או זקוקים לנחמה ביום קשה, לכו למאפייה הקטנה שלכם. תשאלו את בעל הבית איך הוא עושה את הלחם הזה שהוא הכי גאה בו ותאפשרו לעצמכם ליהנות מהרגע ומהתחושות שמתלוות אליו.
כי לפעמים החיים תלויים ברגע של טעם מדויק ובריח מתוק שמרחף באוויר.