זוכרת את הפעם הראשונה שבה נכנסתי לחנות בגדים קטנה בשוק מקומי? הייתי באותו זמן במצב רוח לא הכי טוב, חיפשתי משהו שירומם אותי. כשעברתי ליד החנות, הבחנתי בתצוגת הבגדים שהייתה פשוט נפלאה - צבעים חיים, בדים רכים והכי חשוב, התחושה שמישהו שם משקיע באמנות הזו.
נכנסתי פנימה והתחלתי ללטף את הבדים. המוכרת, אישה מבוגרת עם חיוך רחב ועיניים מבריקות, ניגשה אליי ושאלה אם יש משהו שאני מחפשת. אמנם ביקשתי רק לבדוק "סתם", אבל היא הצליחה לפתוח לי את הלב עם סיפור קצר על כל פריט: איך הבגד נתפר בעבודת יד על ידי אומן מקומי ואיך הוא נועד לשדר תחושת ביטחון ונוחות.
פתאום חשבתי על כמה פעמים יצא לי לקנות בגדים רק כדי לעמוד בדרישות חברתיות או אופנתיות ולא באמת מהלב. כאן הייתה לי הזדמנות לקחת איתי חלק מהסיפור שלה- במשך כמה דקות מצאנו שפה משותפת וזיהיתי בעצמי צורך להרגיש יותר כאילו אני בבית בתוך בגדיי.
בסוף קניתי חולצה תוצרת הארץ שאותה לבשתי ביום שבו התקבלתי למקום עבודה חדש. זה היה יום מרגש בשבילי; כשהלבשתי אותה הרגשתי שאני לובשת לא רק בגד, אלא גם אהבה ותשוקה של אנשים אחרים.
אז הנה טיפ קטן שלי למי שמעוניין למצוא את הפריטים שישאירו עליו חותם: אל תהססו להיכנס לחנויות בגדים קטנות ומשפחתיות! הרבה פעמים הדברים היפים ביותר נמצאים במקום הכי לא צפוי ויחד עם רכישה אפשר לקבל מידה נדיבה של השראה וקהילתיות.
עד היום אני חוזרת לחנות ההיא מדי פעם - לפעמים אני קונה ולפעמים אני סתם מתעכבת לדבר עם בעלת העסק ולהרגיש שוב את האווירה המיוחדת שהיא מצליחה ליצור. כי בסופו של דבר, בגדים הם הרבה יותר מעור ובד; הם זיכרונות שסופגים אותנו ואת התהליכים שאנחנו עוברים בחיים.