אני זוכרת את היום שבו כשחזרתי מהשיעור הראשון שלי בנהיגה. היה לי תכנון מדויק בראש, נכנסתי לאוטו עם המורה והלב שלי דפק כמו מטורף. להיות מאחורי ההגה, זה דבר אחד לשבת בכיסאות האחוריים של האוטו, אבל להרגיש את האחריות הזו על הכתפיים שלך? זו חוויה אחרת לגמרי.
השיעורים הראשונים היו מלאים באתגרים - מלתחיל לסובב את ההגה וגם לנסות להבין שהרגליים חייבות לעבוד בו זמנית במקביל (ברקס, גז). אני זוכרת שכאשר ניסיתי להיכנס לצומת ולתכנן את הכניסה הנכונה, פשוט הייתי משותקת מרגע שראיתי רכב מתקרב אליי. המורה רק אמר לי: "תשאלי את עצמך מה היית עושה אם הייתי מבקש ממך להגיע למקום הזה ברגל?" וזה יצר בי הבנה חדשה. כשאתה יודע למה אתה הולך ומדוע יש לך מטרה, הרבה יותר קל להתמודד עם הפחדים.
המסע הזה גם נתן לי אפשרות לראות את הדברים מפרספקטיבה שונה - כל טיול קטן בעיר הפך להרפתקה שבה גיליתי רחובות חדשים ומקומות שלא ידעתי שקיימים כל כך קרוב לבית. פתאום העיר נראתה מלאה באפשרויות; תחושה של חופש והתמדה.
אם יש טיפ שאני רוצה להעביר למי שמתחיל ללמוד נהיגה או לכל מי שיש לו הפרעות ופחדים מהמשימה הזאת - זה לזכור שלהיות מאחורי ההגה הוא רגע קסם שבשילוב עם התרגשות ועבודה קשה יביא לכך שתצאו לחופשי ושתהיה לכם האפשרות לשלוט בעולם שלכם בצורה שאתם רוצים. קחו נשימה עמוקה, ודעו שקל לטעות ולהתרגש - כולנו עברנו את זה!
והכי חשוב? אל תשכחו ליהנות מהדרך!