אני זוכר את היום שבו נכנסתי למטבח ומצאתי שלולית מים גדולה סביב הכיור. ליבי נפל - עם ריח גז, קירות מתקלפים וילדים שרצים מסביב, הייתי בטוח שהעולם הולך להתרסק עליי. זה היה רגע שיכל להיות הכאב הכי גדול שלי, והחלטתי שאני חייבת לפעול.
כמובן, התקשרתי לאינסטלטור שלי - אדם נעים ושקט שנראה כאילו הוא יכל לתקן גם דברים מסוגים שלא קיימים. כשהוא הגיע לביתנו, ראיתי בעבודתו משהו מיוחד. הוא לא רק מקצועי; הוא היה כמו חבר שמתעניין בבריאות הבית שלך. כשעמדנו ליד הכיור, הוא התחיל לדבר איתי על עבודתו ואיך כל צינור וכל חיבור נושאים אינספור סיפורים משל עצמם.
בדיוק באותו רגע הבנתי שיש משהו בהרבה יותר מעבודה טכנית: יש דינאמיקה אנושית מאחורי המקצוע הזה., כל פיפטה עושה עולם של הבדל בעוד מישהו יושב בשקט בחדר הסמוך ומקווה שהמים יפסיקו לטפוף.
בעודו עוסק בתיקון המערכת שלנו, התחלנו לשוחח על החיים בעצם: מה זה אומר לחיות בבית? איך אנחנו מטפחים אותו? השיחה זרמה והרגשתי שאנחנו מדברים על הכל מהבית שלו ועד לגידול ילדים ובעיקר כיצד נהיה אנשים טובים יותר דרך העשייה שלנו.
בסופו של דבר, לאחר שעה וחצי של עבודה קשה והמון חיוכים וניסיון ליצור אווירה טובה מול הקושי שהסתבר כעת כגדול פחות ממה שחשבתי - הבעיה הופרה ואני זכיתי לראות כיצד מקצוענות מחזירה אותנו למסלול הנכון.
אז טיפ קטן ממני: אם אתם מוצאים את עצמכם במצב דומה - אל תשכחו שמאחורי כל תיקון יש סיפור חיים נוסף שראוי להקשיב לו. תמיד תתחברו לצד האנושי שבמקצועות הטכנולוגיים האלה ותראו שהעולם נפלא הרבה יותר מכפי שחושבים!