לאחרונה, לקחנו את הילדים לפארק שעשועים בעמק יזרעאל. זה היה יום שנתחיל אותו כמו כל יום אחר, אבל ברגע שיצאנו מהאוטו והילדים ראו את שערי הפארק נפתחים בפניהם, הרגשתי בתוך הלב שלי שמדובר במשהו מיוחד. לחיים יש דרך להפתיע אותנו לפעמים ברגעים הכי פשוטים.
אני זוכר איך העיניים של הקטן שלי נוצצו כשהוא ראה את רכבת ההרים הראשונה - הוא לא אכל את הלב! ודווקא אז הבנתי ששמחה אמיתית היא לא בהכרח ברכישה או באירוע מפואר, אלא ברגעים הקטנים האלה שעושים לנו פלא בלב.
התחלנו בסיבוב על המתקן של הסוסים המתנדנדים. בכנות, לא ציפיתי שזה יהיה כזה כיף! החיוכים והריגוש שרווח בין הילדים עשו לי חשק להתנסות גם אני בכל מה שיש לפארק להציע. משם עברנו לרכבת הרים שהייתה גבוהה ומפחידה יותר ממה שחשבתי - בכל עלייה חשבתי לעצמי "מה אני עושה כאן?", אבל כשירדתי מתוכה בפעם הראשונה עם חיוך רחב ומה להגיד? הייתי גאה בעצמי.
אם יש משהו שלמדתי מהיום הזה זה שספונטניות היא דבר נפלא. אל תהססו לתפוס רגע ולצאת להרפתקה משפחתית! גם אם הכיסאים שלכם טוענים שאין לכם מספיק כסף או זמן - חיים רק פעם אחת!
ולבסוף טיפ קטן: אם אתם מגיעים לשם בשעות העמוסות (וכמעט תמיד יש שעות כאלה), תגיעו עם מצב רוח טוב ותכננו מראש איזו מתקנים אתם רוצים לבדוק קודם כדי למנוע תור ארוך מדי שפוגע בחוויות שלכם.
בחיי שתמיד כדאי להכיר בשמחות הפשוטות ובפרטים הקטנים שיש לכולנו בחיים - כי לעיתים קרובות הם אלה שמשאירים בנו את החותם הכי גדול.