אני זוכרת את הפעם האחרונה שביקרתי במכולת השכונתית שלנו. זה לא היה רק קנייה של מצרכים, אלא מסע קטן לתוך העבר שלי, למקומות שגידלו אותי ולזיכרונות מתוקים שהחיים ניפקו לי.
הגעתי לכניסה עם רשימה קצרה ביד - לחם, חלב, ירקות. אבל כשנכנסתי פנימה, העולם הזה פשוט נחטף ממני. ריח הלחם הטרי עוטף אותך כמו שמיכה חמימה ביום שישי בבוקר, והשמש שחודרת דרך החלון יוצרת אווירה מוכרת ואוהבת. המוכר שם מחייך אליי ולהפתעתי אני מגלה שהוא מכיר אותי בשמי הפרטי - "מה נשמע לך היום?" הוא שואל ואני מרגישה כאילו אני בבית.
עברו שנים מאז שהייתי בת עשר ובשעות אחרי בית הספר הייתי מגיעה לשם לקנות סוכריות או שתייה קרה בקיץ, ופה אני מבינה שזה המקום שבנה לי חלק מהזהות שלי כילדה וכאדם בוגר. הטיפ שאני רוצה לחלוק כאן הוא לא לפספס את המקומות האלה - החנויות הקטנות והפשוטות בשכונה שלך שמלאות בזכרונות ובאנשים שמתעניינים בך.
לצד הסלטים הצבעוניים והמרקחות הנגישות שמעוררות בי נוסטלגיה עמוקה מבחינת טעמים וריחות, יש דברים שלא ניתן למצוא בסופר הגדול - חברות אמיתית ונגישות לבן אדם שעומד מאחורי הדלפק ושואל איך עבר עליך היום. פתאום כל פריט שמונח בתוך העגלה שלי מקבל ערך נוסף; במקום להיות רכוש באותו רגע שטחי הם הופכים לסיפור קטן בחיים שלי.
אז בפעם הבאה שאתם נכנסים למכולת - עצרו לרגע כדי להרגיש את האוויר סביבכם. דברו עם המוכר/ת ותנו לעצמכם להתחבר שוב למקומותה של הילדות שלכם ולמה שאולי פספסתם במשך השנים. החיים הם לא רק מה שאנחנו קונים אלא גם האנשים שפוגשים בדרך - וזה מתבטא בכל ביקור שכזה במחלקה הקרובה לביתכם הלבבי והנעים.
אז אם אתם מוצאים את עצמכם בדילמה בין מיני משקאות מזויפים לבין מוצר קטן ומזכיר ילדות בעסק המשפחתי הקטנטן הזה - זכרו: תמיד כדאי לבחור בחיבור האנושי שנמצא מעבר לדלת הפיזית והמוצרים המוצגים על המדפים.
