לפני כמה חודשים, החלטתי לשפץ את הבית שלי. לא יודע איך ומה תפס אותי, אבל פתאום היה לי ברור שאני רוצה שהכל יהיה בדיוק כמו שאני מדמיין. אז פניתי למישהו שנראה לי שלא רק מבין בבנייה אלא גם מת passion - בנאי בשם אורי.
אורי הגיע אליי לבית בפעם הראשונה armed with a plan and a smile that spread across his face like sunlight. תוך דקות ספורות הוא פיתח שיחה על חומרים שונים, טכניקות שונות ושהבנה שהוא לא כאן רק כדי לבנות קירות או להניח רצפות - אלא שהוא בא ליצור משהו משמעותי.
כשהתחלנו לעבוד יחד, אני ושוב עליתי להגיד לו מילה פה ולשם, והייתי בטוח שאני צודק בכל דבר שהתעקשתי עליו. זה היה חלק מהתהליך - למצוא את האיזון בין הידע המקצועי שלו לבין הרעיונות שלי. יום אחד עמדנו מחוץ לבית ואני שאלתי אותו: “אורי, למה בנתה בית כל כך יקר לכולנו?”.
והוא ענה לי במילים שלא אשכח: "לאנשים יש חלומות, וזה מה שאנחנו עושים - אנחנו מרימים חלומות לכדי מציאות". באותו רגע הייתה לי הארה קטנה - פלא ממש! כי עד אז ראיתי אותו רק כ'בנאי', וכעת גיליתי שהוא יותר מזה; הוא מגשים חזונות.
במהלך השבועות שאחר כך למדתי ממנו הרבה יותר מאשר רק איך לדפוק מסמרים או לערוך מדידות נכונות. ראיתי איך הוא שם לב לכל פרט קטן - משולי הקירות ועד לסיום המושלם של החלון, כאילו כל שלב בתהליך הוא יצירת אמנות בפני עצמה.
טיפ שהולך איתי מאז היא החשיבות שבבחירה בבנאיים שלא רואים בעבודתם סתם מקור לעבודה אלא כמקום שבו הם יכולים ליצור קשרים וביטויים אישיים שלנו באמצעות החומר שהם עובדים עליו.
אז אם אתם חושבים פעם לשפץ או לבנות משהו חדש בחייכם - חפשו לא רק מקצועיות אלא גם אהבה לתהליך ולעשייה; כי בסופו של יום הם אלו שמשאירים חתימה ומגע אישי בכל סט ערכות וחלקיקים שהם נוגעים בהם.
יאללה חברים, שכל אחד ימצא לעצמו את האמן שלו ויביא לחיים הכל מהחלומות שלו!