לאחרונה החלטתי לקחת את רוּקי, הכלב שלי, לדוגי פארק שבשכונה. היציאה הזו היתה עבור שנינו כמו אוויר לנשימה - לא רק לרוּקי שנימרץ לדבר על כך בחיקוי כלבים, אלא גם לי, כאדם שזקוק להצצה אל הטבע ולחיבור עם אנשים אחרים.
זה היה יום שמשי ונעים. כשהגענו לשער של הפארק, הרגשתי איך הלב שלי מתמלא בשמחה. רוּקי קפץ ממקום למקום כשלפתע פתאום הוא זיהה חברים מכל עבר - כלבים קטנים וגדולים שהתגלגלו בין העצים והדשא הירוק. הסתכלתי עליו והוא פשוט היה מאושר; התפרצות האנרגיה שלו הייתה מדבקת.
לא יכולתי שלא לחייך כשצפיתי בו משחק עם פופי הקוקר המקסים - השניים רצו זה אחרי זה בכל כוחם. תוך כדי שהתהלכתי בפארק, התחיל להתקיים מיני מפגש שהרגיש כל כך טבעי ודינמי עם הבעלים האחרים של הכלבים. סיפורים נרקמו בינינו על חוויות ומעללים מצחיקים שהכלבים שלנו עשו בבית ובפארק.
באמצע השיחה נתקלנו בבעיה: רוּקי פתאום החל להתנהג בצורה מוזרה ואפילו התקדם לכיוון אוכל ששכחו שם! טעות שאני בטוח שכל בעל כלב מכיר היטב... מה שעזר לי לחשוב - החוכמה היא לעולם לא להפסיק להיות ערני ולשים לב למה שקורה סביבך ולהתנהל בחוכמה ברגע האמת.
לסיום היום המיוחד הזה אני רוצה לשתף טיפ קטן: תשמרו על המרחק המומלץ בין הכלבים שלכם לבין צעצועים או מזון שאינם שייכים להם בצמוד כשהם בחוץ. לפעמים אנחנו יכולים לגרום ליותר בעיות כאשר אנו נוטעים את עצמנו בסיטואציות שעלולות להתפתח לריב או למקרה מצער אחר.
חזרה הביתה הייתה מלאה באנרגיה חיובית ובתחושת קשר עמוק יותר עם רוּקי שלי. הסיור הפשוט הזה בדוגי פארק לא רק שחיזק את היחסים שלנו אחד עם השני אלא גם גרם לי לראות כמה חשוב להתחבר לסביבה שסובבת אותנו ולאנשים שחולקים את החיים מול החברים הפרוותיים שלהם. אם אתם מחזיקים בכלב - אל תהססו! צאו לדוגי פארקים ותנו לעצמכם קצת אהבה וחברות אמיצה.