מי היה מאמין שיום אחד אמצא את עצמי מדברת עם אנשים זרים בפארק, כשבמרכז השיחה עומדים כלבים. לפני שנתיים, כשאימצתי את רקס, הגולדן שלי, לא העליתי בדעתי מה מחכה לי במפגשים הללו.
בהתחלה זה היה קשה. רקס, כמו כל גור מתוק ורב אנרגיה אחר, בילה את רוב הזמן שלו בקפיצים ורטט גם יחד. הייתי מוצאת את עצמי ממהרת אחרי הפלא המוזר הזה שנראה כאילו הוא יכול לרוץ לעד. ואז הגעתי לדוגי פארק קרוב לבית - המקום שבו כל התסכולים וההסתייגויות שלי פשוט נמסו מול שמחת החופש של רקס.
רגעים בלתי נשכחים קרו שם: הכלבים קופצים ומתרוצצים בין העצים, האוויר מלא בצחוק ובשאגות של בעלי הכלבים שמתערבים במשחקים מופרעים ובשמחה כנה. נגלה בפניי עולם חדש - בעצם זו לא רק השמחה של הכלב שלי אלא גם חיבור אמיתי עם אחרים שחולקים את האהבה הזו לחיות.
ואז גיליתי משהו נוסף: בשיחות שוטפות עם בעלי כלבים אחרים על קשיי אילוף ושיטות טיפול ועד לסיפורים מצחיקים על התעלוליו של רקס - הרגשנו כמו משפחה אחת גדולה. אני זוכרת במיוחד פגישה עם חברה חדשה שהסכימה לחלוק איתי כמה טיפים חשובים על איך להתמודד עם הרגלי אכילה בעייתיים אצל רקס (תודה לך נתלי!). נשמע בנאלי אולי, אבל הרבה פעמים אנחנו צריכים גושפנקא כדי לדעת שאנחנו לא לבד בסיפור שלנו.
אז אם אתם מתלבטים אם ללכת לדוגי פארק או לא - פשוט תעשו זאת! תביאו איתכם מים וצעצועים (ובעיקר סבלנות). תוכלו לגלות שהמפגשים האלה הם לא רק בשביל הכלבים שלכם אלא גם בשבילכם! אפשר למצוא חברויות חדשות והנאה צרופה באוויר פתוח.
זכרו שיש קסם אמיתי ברגעים הקטנים ואפשר ללמוד מהם כל כך הרבה על החיים ועל עצמנו. הילדים שלהם משחקים בכיף ואתם עוצרים להפסקה קלה-זה בדיוק הרגע בו אתם מבינים עד כמה ההנאה היא משותפת לכולם!
אז יאללה חבר'ה! קחו את הכלבה שלכם ותצאו לטבע; יש עולם בחוץ שממתין לכם ועמו אין-סוף הזדמנויות לחייך ולהכיר אנשים חדשים שתמיד הייתם רוצים לפגוש.
נתראה על הדשא!