אני זוכר את עצמי בכיתה א', יושב על השולחן בחדר הכיתה, מוקף בשעון קיר שתקתק ובמורה עם חיוך רחב. הספרים שבידי היו יותר מעודדות למידה עבורי; הם הפכו לחברים טובים שכל הזמן היו שם, גם ברגעים מאתגרים וגם בשעות של התלהבות.
הספר הראשון שקניתי היה מתמטיקה. אני זוכר שהייתי מאוד סקפטי - איך אפשר לשמח את הלב בעזרת מספרים? אבל כשפתחתי אותו לראשונה, גיליתי עולם נוסף לגמרי: חידות מרתקות, משחקים שניתן לשחק לבד או ביחד עם חברים והפתרונות שהיו כמו מפתחות לדלתות סודיות. לאט לאט, מצאתי עצמי מחכה בכל יום להיפגש עם ה"ידידים" החדשים שלי בספר.
עם השנים, נוכחתי לדעת שסוג הספר שמלווה אותנו בלימודים יכול לעצב את האופן שבו אנחנו תופסים ידע ובעצם את היחס שלנו ללמידה כולה. למדתי שעולם הלימוד הוא לא רק דבר משעמם ומחייב אלא מסע אישי שאין לו גבולות.
כשהגעתי לתיכון ושיניתי מקצועות במקביל לספרי לימוד מורכבים יותר בנושאים שלא כל כך התחברו לי בהתחלה - כמו פיזיקה ואנגלית - הרגשתי שאני נתקל באתגר אמיתי. פעם אחת, אחרי שעות רבות של חזרה וכתיבה בלי סוף, החלטתי לקחת אוויר ולקרוא ספר שלא קשור לבית הספר. זה היה ספר על פילוסופיה ואני זוכרת כמה עצר אותי במחשבה על הדרך שבה אני רואה דברים סביבי.
אז המסקנה שלי היא שספר לימוד הוא רק כלי אחד במסלול שלנו; מה שתלמיד באמת צריך זה לטפח גם אהבה ואנושיות בתוך המסגרת הזו. אל תשפטו ספר לפי העמוד הראשון שלו בלבד ותמיד תהיו פתוחים לגלות עוד רבדים שאולי בכל משפט יש יתרון בלתי צפוי.
טיפ קטן לעתיד: אל תפחדו להתחבר לתוכן בדרכים יצירתיות - אם אתם צריכים ללמוד משהו חדש או קשה לכם בתחום מסוים, נסו לקרוא עליו דרך סיפורים אישיים או סרטונים מעניינים באינטרנט (אפשר למצוא הרבה כאלה היום). תנו לסקרנות שלכם להוביל אתכם ותראו איך העולם מולכם יתפתח!