לא מזמן, אחרי שבועות ארוכים של בלגן בבית שלי, החלטתי שהגיע הזמן לעשות שינוי. אני זוכרת את אותו יום בהיר שבו קמתי בבוקר עם תחושת כיבוש: זה היה רגע שבו ידעתי שאני לא יכולה להמשיך לחיות בתוך מאסה של חפצים ולכלוך שמצטברים. משהו בי פשוט התרקם והבידול הזה בין העומס למרחב נקי ריתק אותי.
התחלתי בחדר השינה, המקום הכי אישי שלי, ששם אני מתמוטטת לתוך חוויות היום-יום. כשפשוט התחלתי לסדר את הארון - והו, איזה ארון! מצאנו שם בגדים שלא ראיתי שנים ואפילו זוג נעליים שהשתררות היו חשוכות באיזה פינה. כל פריט שהחלטתי לשמור עורר בי זיכרונות; חיוכים ורגעים ששמרו עליי כמו סוד קטן.
בהמשך התקדמתי אל הסלון ולקח לי זמן להבין עד כמה החומרים בבתים שלנו מביעים את מי שאנחנו. הוצאתי דברים שכבר לא עמדו במבחן הזמן ולא שירתו שום מטרה מלבד לצבור אבק. שמרתי רק מה שגרם למשפחה שלי לחייך או מה שהיה בו ערך ריגשי נוגע ללב - ספר ישן או תמונה משפחתית.
ופה מגיע הטיפ שלי: לנקות זה לא רק לפנות מקום פיזי אלא גם לסדר את המחשבות בלב ובנפש. כשאתה מסנן כל דבר שאתה מוציא מהבית שלך ובוחר בקפידה מה להשאיר, אתה עושה סדר גם בראש שלך. כל פעולה קטנה היא צעד לעבר חיים רגועים יותר ומוקדשים למה שבאמת חשוב.
כשהגעתי לסוף המסע הזה הבנתי שאני לא מחזיקה רק בית נקי יותר; אני מחזיקה בעצמי גרסה חדשה ומחוזקת שאוהבת את החללים שהיא גוננת בהם ושמביאה אור לכל חדר וחדר שלה. וזה פשוט קסום לראות איך ניקיון יכול להפוך להיות טקס רוחני שיוצר חיבור מחדש עם עצמך ועם הדברים החשובים לך באמת.
אז אם אתם מרגישים מוצפים או תקועים בבלגן - קחו לכם יום ותתחילו בסביבה שלכם. כי לפעמים הדבר הראשון שאתם צריכים לנקות הוא דווקא הלב שלכם.